השחקן שלמה וישינסקי מוצא זמן לשוחח איתי תוך כדי שהוא מוציא את הכלבה, כשברקע, בין בדיחה לאנקדוטה, הוא מודה לעוברי האורח שעוצרים אותו ברחוב. “ראית מה זה? לא נותנים לי שקט", הוא מגחך. “זה עדיין מרגש אותי לקבל את האהבה והפרגון הזה מהאנשים במשך כל כך הרבה שנים. זה לא מובן מאליו בכלל".
בקרוב יככב וישינסקי בהצגה “אני סבתא שלך" בתיאטרון הקאמרי, מאת איתי סונטג ובבימויו של רועי שגב, לצדם של רבקה מיכאלי, תום אבני וגילת אנקורי. העלילה מגוללת את סיפורן של שלוש נשים שגרות באותו בניין, כשיום אחד מגיע בחור צעיר שרוצה לעשות בבניין פינוי־בינוי. כל השכנים מוכנים לחתום, חוץ מאלמנה ואם שכולה. “היא לא חותמת מהסיבה שיש לה בן שנהרג בצבא ויש לו חדר עם הדברים שלו, והיא לא מוכנה שאנשים ייכנסו לחדר", אומר וישינסקי. “ברגע שמתגלה שהבן שלה שנהרג, תרם זרע – מתחילה קומדיה של טעויות. בהצגה יש נושאים שחלקם כואבים וחלקם מצחיקים".
אי אפשר להתעלם מהקשר האישי הכואב של וישינסקי לעלילת ההצגה. ב־12 במאי 2004 סמ"ר ליאור וישינסקי ז"ל, בנם של וישינסקי ואשתו לשעבר אסנת שיר־וישינסקי, לוחם צוות המנהרות, נהרג בפעילות מבצעית ברפיח, כשנגמ"ש עמוס חומרי נפץ שבו נסע התפוצץ בציר פילדלפי מפגיעת טיל. הוא היה בן 20 בנופלו.
בלי אודישנים
בשנת 2005 ייסדה משפחת וישינסקי את “קרן ליאור", על שמו של בנם, בחסות תיאטרון הקאמרי, שמטרתה להנציח את ליאור ולקרב את חיילי צה"ל לאמנות ולתרבות ישראלית, תוך סיוע לחיילים ולחיילות לצפות בהצגות התיאטרון במסגרת תרבות יום א’, הקמת ספריות השאלה בבסיסים מרוחקים לרווחת החיילים, ומתן מלגות לחיילים משוחררים לטובת לימודים גבוהים בתחומי האמנות השונים. בשבוע הבא, ב־22 בנובמבר בשעה 20:00, יתקיים בתיאטרון הקאמרי, כמדי שנה, ערב גיוס התרומות השנתי של “קרן ליאור" בניהולו האמנותי של המפיק חיים סלע, בהשתתפות תמיר גרינברג ואמנים נוספים.
וישינסקי (79), משחקני התיאטרון, הקולנוע והטלוויזיה הוותיקים בישראל, תל־אביבי כל חייו, החל את דרכו בגיל 12 וחצי כששיחק בהצגות ילדים בתיאטראות “טילון" ו"השדרה" של מנחם גולן. “בבית הספר תמיד הייתי המצחיקן של הכיתה, וכילד שיחקתי בהצגות כמו ‘שמונה בעקבות אחד’ ו’אוהל הדוד תום’", הוא מספר. “בתקופה ההיא הייתי הולך לראות הצגות תיאטרון עם חברים מהשכונה, וזה מאוד קסם לי והשפיע עליי".
בשנת 61’ התגייס לצבא ושירת כלוחם קרבי. “לא רציתי ללכת ללהקה צבאית, התביישתי בזה כי כל השכנים שלי היו ביחידות קרביות, אז התגייסתי כלוחם בחיל רגלים בשריון", הוא אומר. “אחרי שפירקו את הפלוגה, שאול ביבר, שראה את כישורי ההצחקה שלי, חטף אותי ללהקת פיקוד מרכז".
עם שחרורו בשנת 64’ פנה ללימודי משחק ותיאטרון, ובשנת 67’ הצטרף לתיאטרון הקאמרי. מאז שיחק בשלל תיאטראות בתפקידים דרמטיים וקומיים מגוונים, בהם, בין היתר, בהצגות “אמא קוראז’", “עוץ לי גוץ לי", “גם הוא באצילים", “הסוחר מוונציה", “החולה ההודי", “זהר" ו"פיגמליון". במקביל, פיתח קריירה קולנועית וטלוויזיונית והשתתף בסרטים רבים (“תעלת בלאומליך", “לופו", “קזבלן", “מבצע יונתן", “שני קוני למל", “שמיכה חשמלית ושמה משה", “המובטל בטיטו" ועוד) ובתוכניות טלוויזיה כמו “קרוסלה", “15 דקות" וכאמור “החיים זה לא הכל" שהפכה במרוצת השנים לקאלט. “דניאל לפין, שכתב ויצר את הסדרה, התחיל את דרכו כקלידן בלהקה צבאית כשאני שימשתי במאי שלו", מספר וישינסקי.
“כשהוא יצר את הסדרה, הוא הזמין אותי לשחק את התפקיד של מאיר נוימן. הסדרה הפכה להצלחה מיידית. זו פשוט סדרה שכתובה טוב. אגב, לא עשיתי לתפקיד הזה אודישן ובכלל אני לא עושה אף פעם אודישנים. לרוב יודעים מה אני יודע לתת ומזמינים אותי בגלל היכולות שלי. אני אומר לבמאי שמזמין אותי: ‘אני אעשה לך אודישן כדי לראות אם אתה מספיק טוב בשבילי’" (צוחק).
לאורך הקריירה שלו הוא גם נודע ביכולת השירה שלו. “ביצעתי את השירים הראשונים שכתב בן דוד שלי, יענקל’ה רוטבליט, עוד לפני ש’שיר לשלום’ פרסם אותו", הוא מספר. "יענקל’ה נפצע במלחמת ששת הימים ואיבד רגל, אז כדי לעודד אותו הקלטתי מספר שירים".
לאחרונה השתתף וישינסקי באירוע מחווה בתיאטרון הבימה לאורי זוהר, חברו הקרוב שהלך לעולמו בשנה האחרונה, לאריק איינשטיין ולצבי שיסל. “אורי היה חבר קרוב שלי", הוא מספר. “פגשתי אותו לראשונה בפרמיירה של התוכנית החדשה של להקת פיקוד מרכז, ואני זוכר שהוא ואריק (איינשטיין) ניגשו אליי, ואורי אמר: ‘אפשר להציע לך חברות?’. הוא אמר את זה כמו שמציעים חברות לבחורה, וכבר באותו סוף שבוע הופענו יחד במועדון. אורי לקח אותי כדי שאני אצחיק. בוקר אחד הוא דפק אצלי בחלון בשש בבוקר, ואמר לי: ‘אתה מכיר את המדבר? אנחנו מחפשים לוקיישן לסרט ‘חור בלבנה’. אמרתי לו שכן ונסענו עד צאלים. באותה שנה, משום מה, כל הנגב היה ירוק ולא היה מדבר. אורי רצה להרוג אותי".
כמה רגעים יפים
לו ולאסנת בת נוספת - דנה, שחקנית־זמרת ופסיכולוגית קלינית. “זה מקצוע מאוד יפה ומתאים לה", אומר וישינסקי. “היא יותר מוכשרת מאבא שלה. גם אמא שלה, כמובן, מאוד מוכשרת".
התרעות פיקוד העורף