"הבדידות היא מנת חלקי": סופי צדקה בראיון גלוי לב על זהות, מוזיקה ותיאטרון

השחקנית והזמרת סופי צדקה, לנצח "השומרונית", מדברת בשיחה גלויה על הזהות ממנה 'חתכה' לפני 25 שנים. "אני בורחת מהגדרות. הן הורסות את העולם, מצמצמות ומקטינות אותך", היא קובעת.

"שנים הייתי חלק מהעולם השומרוני ואז חתכתי. המקום הזה כבר איננו חלק ממני, לא נשאר דבר. הבדידות היא מנת חלקי וטוב לי לחיות בלי הגדרה" היא אומרת.

בזכות כך העם היהודי שרד בגולה בלי מדינה ובלי צבא, אלא רק בזכות הערכיות והסיפור הקדום. אני חלילה לא מזלזלת בכך, אבל קשה לי עם הגדרות ותיוגים", סיפרה.

ואם מדברים על יהדות. סופי צדקה מלמדת פרשת השבוע לנשים, בשני מוקדים: בביתה בתל אביב ובבית הכנסת 'כלל ישראל' ברמת אביב. "התורה היא מפת הדרכים שלי. אני מאמינה שפרשת השבוע חופפת לחיינו היום, כשאנחנו מחברים חדש עם ישן. שיעורי התורה הם ציפור נפשי", היא מתפייטת.

בראשית שנות האלפיים, לאחר שחצתה את הקווים מהעדה השומרונית היישר אל הפריים טיים צדקה היתה לכוכבת. היא הפציעה בטלנובלה הראשונה "לחיי האהבה" בתפקיד רונה לצידו של יהודה לוי. הופיעה בתוכניות טלוויזיה, הנחתה עם ארז טל את "הכספת", היתה מנחה בערוץ הילדים, קיפצה בפסטיגלים עד דלא ידע, כיכבה בקלטות לילדים, שיחקה בהצגות ילדים והובילה קמפיינים, ואז היא נעלמה מהפריים טיים והלכה לעשות מוסיקה.

"כשנכנסתי לעולם הבידור ולבמה הייתי ירוקה מאד, עדיין לא מבושלת. לקח לי זמן להבין מה אני רוצה להגיד איך אני רוצה להראות את הדברים ואת האמנות שלי, וכל ההתחבטויות האלה קרו לי כשאני כבר בפריים טיים. אבא שלי נהג לומר שזה 'שכר הלימוד שלי'. והוא צדק. אני מודה על כל מה שעשיתי, כולל הטעויות, זה מה שחיבר אותי לנתיב אליו הייתי צריכה להגיע", היא משתפת.

"כשהתחלתי להבין מה אני רוצה, ידעתי שאני רוצה שני דברים: לעשות מוסיקה ולא להוריד את הטרנינג. כלומר, לעשות את מה שאני אוהבת, כך שיהיה לי נוח ואצליח לאכול ולשלם שכ"ד. עם המוסיקה דייקתי את עצמי למקום שאני אוהבת" היא מעידה.

"ועדיין המשכתי לשחק בתפקידי פיות ונסיכות בהצגות ילדים ורק כשהגעתי לגיל 40 אמרתי לעצמי 'די, מיציתי'. החלטתי לעבור למחוזות אחרים ועשיתי את השינוי תוך כדי תנועה", מספרת צדקה.

בשנת 2014 הקימה צדקה את ההרכב המוסיקלי "סופי והבלאדים" כשאיתה עוד ארבעה מוסיקאים שמנגנים ושרים תפילות ומזמורים קדומים, שהפך להיות פס הקול המזוהה איתה ובליווי עוד, הכלי עליו היא ממנגנת ב-13 השנים האחרונות. "אני מאוהבת בכלי הזה מילדות. הבטחתי לעצמי שאם אי פעם אלמד לנגן, זה יהיה רק על עוד. אבא שלי העריץ את עבד אל והאב ואילו אמא מעריצה את פאריד אל אטרש, שני מוסיקאים גדולים שניגנו על עוד".

אני זוכרת את אבא שלי מקליט על גבי קסטות קונצרטים מקול ישראל בערבית, וכשהוא היה מקשיב למוסיקה היו לו אורות בעיניים. אפשר להגיד שהיה לנו בבית מחנה עבד אל והאב ומחנה פאריד אל אטרש, סטייל עופרה וירדנה. המוסיקה הערבית עשירה, מגוונת ומרגשת יש בה יותר מ-800 מקאמים. גם השפה כמובן. אני דוברת ערבית היטב. השפה הערבית היא נוף הילדות שלי שנע בין חולון להר גריזים".

"המוסיקה שלנו נוגעת בשירים עתיקים - בלאדיים – מנוגנת עם כלים עתיקים בני 3000 שנים וטוויסט חדשני של מחשב וביטים, שיוצרים חיבור לבבי בין העבר והעתיד. אנחנו מחדשים פיוטים בעברית ובערבית משלמה המלך, שירת הים ועוד".

במקביל לעיסוק הסוחף במוסיקה, סופי צדקה חזרה לשחק על במות. בימים אלה היא מופיעה בשתי הצגות, שתיהן הצגות מסוף שנות השמונים שזוכות לעיבוד מחודש. האחת 'הערב רוקדים', בתיאטרון יפו. מופע תיאטרון שכולל תנועה וריקוד המתקיים באולם ריקודים יפואי.

"אני נכנסת לנעלים הגדולות של רונית אלקבץ ששיחקה את דמותה של האמנית לולה ועתה היא לילי בגרסה הנוכחית. לא הכרתי אישית את רונית, אבל כשהיא שנכנסה לחדר, הכריזמה החזקה והמכשפת שלה מילאה את החדר", משתפת צדקה.

ההצגה השניה 'אני פה בגלל אשתי' בתיאטרון הצפון, קומדיה שעיבד כתב וביים גדי צדקה, העוסקת בשלושה זוגות המגיעים ליעוץ זוגי, כשסופי צדקה בתפקיד גלית. "מדהים אותי בכל פעם מחדש איך זה שאנחנו מתפתחים טכנולוגית, אבל כשזה מגיע לזוגיות, אנחנו תקועים בתקופת האבן. ממש אותן הדילמות", היא אומרת.

על הקשר עם במאי ההצגה גדי צדקה גם הוא בן העדה השומרונית היא אומרת: "הסבים שלנו אחים. אבל כילדה לא היה בינינו קשר. הכרתי את גדי כאן בהצגה, איזה איש מיוחד".

ההצגה שעלתה לפני שלושה חודשים בלבד הפכה להצלחה מסחררת. "הקהל מצביע ברגלים. רק החודש יש לנו 20 הצגות", היא מתפעלת.

"מבחינתי הפלטפורמה שעליה אני מציגה את האמנות שלי, פחות חשובה. הפעם זאת אמנות הבמה. אני יכולה להיות זמרת, במאית, שחקנית או מנחה העיקר מבחינתי זה לגעת באנשים, ליצור שיח, לחבר ולרגש. אני באה עם לב פתוח. מצחיק שותמיד שואלים אותי מה אני אוהבת יותר טלוויזיה או במה?".

"אבל, ושוב אני חוזרת לאבא שלי, שהיה צוחק ואומר על כסף: 'אני ומלכת אנגליה אוכלים אותה ארוחת בוקר', כלומר, כמה ביצים יכול אדם לאכול בארוחה אחת?. אבל החודש, תראי מה זה, אין לי כמעט ערב פנוי להיות בבית, אני נעה בין הצגות, מופעים והופעות מוסיקליות", צדקה מספרת.

היא חיה בתל אביב ב-15 השנים האחרונות עם בן הזוג ניסו ועם בנם אריאל בן 12. "הנישואים הראשונים היו קצרים ומהם נולדה בתי חן. בזוגיות הזאת השניה, אין לחץ, ההתחייבות היא בלב", היא מציינת.