העונה הרביעית של סדרת הדרמה "יורשים" ממשיכה לתאר את המאבק על אימפריית התקשורת של משפחת רוי. מבקר הטלוויזיה אילן קפרוב ('וואלה') שוחח עם איריס קול, ברדיו 103FM על הסדרה מלאת התככים שחושפת את עולם של העשירים והמצליחים.
אנחנו בחרנו להמשיך לשוחח על 'יורשים'. היא מסוג הסדרות שאתה מתעכב עליהן לפחות עוד רגע אחד. אנחנו מדברים על העונה הרביעית, הפרק החמישי. אתה כותב, הכותרת, 'אם זה כל כך טוב, למה זה מרגיש כל כך רע?'
"אז הסיפור הוא בעצם שהגענו לשלב שבו הילדים של לוגן - קנדל ורומן, בעצם הולכים להשלים את העסקה שהוא כל כך רצה. למכור את חברת 'Waystar'".
למה הוא רצה למכור אותה?
"בואו באמת נקביל את החברה הזו למקבילה שלה בעולם האמיתי שהיא תאגיד 'פוקס'. בזמנו, גם כשהוא נמכר לדיסני - סבל מאותן בעיות. זאת אומרת, חברה שבמהות שלה מאוד ישנה, שמרנית, נכסים שהם כבר מזמן לא מניבים, אלא פשוט מחזיקים אותם בשביל היוקרה שהייתה להם פעם. חלקם הגדול גם מעורב בכל מיני בעיות ותביעות, ודברים שהם לא טובים לחברה. כלומר, זה שלב שבו חברה אומרת לעצמה, 'עדיף לנו למכור, להישאר עם הנכסים הקטנים שאנחנו אוהבים, אבל למכור את הדברים הגדולים שכבר לא מכניסים לנו כסף וסתם גורמים לנו להוצאות מיותרות'. מצד שני, כמובן מי שקונה את הדבר הזה, נהנה ממגוון מאוד עשיר של מוצרים לבחור מהם".
"הרעיון של הדבר הזה, ובעצם מלווה את 'יורשים' כל הזמן, הוא שלא משנה מה הילדים עושים, איכשהו זה תמיד נגמר בזה שהם מפסידים למישהו, גם כשהם עושים את הדבר הנכון, ובמקרה הזה - הם עשו אותו", ממשיך קפרוב, "זאת אומרת, הם הלכו והוציאו מחיר הרבה יותר טוב ממה שהם חשבו, אבל איכשהו, במהלך המשא ומתן הזה, הם בינם לבין עצמם, בעצם לא רוצים למכור כבר. זאת אומרת, הם מגיעים לסיטואציה שבה המשא ומתן מול מדסון, איש העסקים השבדי, מגיע לנקודה שבה הוא עד כדי כך נכנס להם מתחת לעור, שהם רוצים לפוצץ את העסקה. הניסיון הזה לפוצץ את העסקה שלא מצליח להם, בסופו של דבר נגמר בהצלחה שהם לא אוהבים אותה".
זאת אומרת, זה נתפס כאילו זה טריק במשא ומתן, נכון?
"הם מנסים לגרום למדסון להתייאש ולהגיד 'אני לא רוצה לעשות את זה'. הבעיה היא שהוא העביר אותם כל כך הרבה תלאות בפרק הזה, ובאמת היו שם מגוון מאוד רחב של טריקים פסיכולוגיים בכל הנקודות הרגישות, כולל לרדת על אבא שלהם שמת רק לפני יומיים. בשלב הזה, שבו רומן מתפוצץ ואומר לו 'אנחנו לא נמכור לך, אנחנו נייאש אותך עד שתלך', זה הרגע שהוא מבין שהוא פשוט יכול לעקוף אותם ולעשות את העסקה על הראש שלהם".
עם אחותם ועם הדירקטוריון, נכון?
"עם הדירקטוריון, כן".
אז יש את הסיפור הזה, העסקי, אבל יש גם את הסיפור של מדסון, של מן יצור אנושי מאוד לא אנושי, ואנחנו רואים את האנשים האלה, ואנחנו תוהים - קודם כל מה רצו להגיד לנו, שהאנשים האלה, שהם כל כך עשירים ומפונקים, הם גם כאלה אכזריים ורעים ומעוותים?
"אני חושב שיש פה משהו שהוא מעבר לדבר הזה. זאת אומרת, באיזשהו מקום, הסדרה מכניסה אותנו לתוך חדרים שבהם לא היה לנו סיכוי להיות, כלומר לעסקאות של האלפיון העליון, אנשים שמבחינתם כסף הוא כבר שום דבר. יש להם כל כך הרבה ממנו, שהם כבר לא באמת צריכים. ה'סטייט אוף מיינד' הזה של לראות את האנשים האלה, והאופן שבו הם פועלים, הוא מרתק, כי מה שמעניין אותם הוא הרבה יותר כוח מכסף, כלומר להיות תמיד בצד שיש לו את הכוח, בצד שכופה על מישהו אחר את רצונו".
מי שממליך את המלכים
"מי שממליך את המלכים, ומה שמדסון עושה כאן, הוא בעצם עושה לילדים את מה שלוגן עשה להם כל החיים. הוא בעצם מנצל את החולשות שלהם כדי לקבל את מה שהוא רוצה. זה מרושע מצד אחד, ומצד שני, אם אנחנו מקבילים את זה לעולם האמיתי, זה מאוד מקביל למה שמספרים על העסקאות שנעשות בין האנשים האלה, בין הטייקונים של ההייטק ובין כל מנהלי החברות הענקיות האלה, שתמיד מנהלות ביניהן עסקים, הרעיון הוא שככה הדברים האלה נראים. כלומר, זה הרבה מאוד מניפולציה, הרבה מאוד ניסיונות לכופף אחד את השני, ולגעת בנקודות רגישות ולנסות לייצר איזושהי המלכה".
זה מצד אחד. מצד שני, באיזה רגע שהסדרה מאפשרת, אתה רואה שהדמות של אותו מדסון, הוא עלוב שבעלובים - חלש שבחלשים
"הייתי מתאר אותו כקריפ. הרבה מאוד מהדמויות האלה מבוססות על דברים מהעולם האמיתי. גם אנשים כמו מדסון שהם למעשה קריפרים כאלה, שאין להם באמת יחסי אנוש, זאת אומרת, הם לא באמת יודעים להתנהג מול אנשים - אז הדרך שלהם להביע חיבה היא כשלעצמה מקריפה, בדיוק כמו שהם מנסים להרע למישהו".
אז הוא היה במערכת יחסים, וכמו שאנחנו אומרים 'אני אקטוף בעבורך את הירח, אני אתן לך את כל הדם שלי', אז הוא ליטרלי עושה את זה
"שולח לה משלוחי דם קפואים".
כל פעם חצי ליטר
"זה נפלא, כי הוא עצמו באמת לא מבין מה הבעיה בזה. הוא לא מבין למה היא לא מבינה את הבדיחה. הוא חושב שזו הייתה מחווה נורא מצחיקה, והוא לא מבין למה בן אדם שמקבל חצי ליטר דם קפוא לא יודע עכשיו למי להתקשר כדי לברוח מהדבר הזה".
ואז המחיר שהוא ייאלץ לשלם, הוא פשוט להשאיר אותה איתו כדי שלא תצא עם הסיפור הזה החוצה
"אגב, אפרופו הסיפור הקריפי והמצחיק הזה, הוא בעצם כורה לעצמו בור בחלק הזה, כי הוא בעצם מתוודה בפני שיב שהוא צריך מישהו לידו כדי שיגיד לו, כשהוא עושה דברים כאלה - 'אל תעשה אותם'. בעצם שיב מקבלת איזושהי עמדת כוח מאוד מאוד גדולה, מעצם זה שהוא מבין שהוא צריך אותה. זה משהו שאני מניח שבשבועות הקרובים אנחנו נחזור אליו".
אנחנו גם מבינים שיש כאן התפצלות קשה מאוד של רומן וקן מול שיב, הם ממנכ"לים את החברה, ואנחנו רואים שהיא הולכת להחזיר
"היא מבססת לעצמה בעצם שליטה בצד ההפוך, בצד של מי שקונה את העסקה, ושם היא מייצרת איזושהי עליונות על פני האחים שלה".
אנחנו עדיין צריכים את מערכת היחסים הזו בין שיב לטום? אני לא יודעת מה לומר, בין להיגעל, לבין לרחם עליו
"קודם כל, מתיו מקפיידן שמשחק את טום, הוא פשוט שחקן מדהים, והוא קצת הולך לאיבוד, בגלל שיש שם כל כך הרבה שחקנים מעולים, אז קצת לא שמנו לב אליו, אבל הוא כל כך טוב במה שהוא עושה, ומערכת היחסים הזו נהדרת בעיניי, כי באיזשהו מקום, הם בעצמם כל הזמן נמצאים באיזושהי מלחמה ביניהם. זאת אומרת, כל אחד, כל פעם מנסה לגרום לשני להרגיש שהוא בשליטה - אבל מתחת לפני השטח, יש שם אהבה".
יש שם אהבה?
"אני חושב שכן, פשוט הם אנשים כל כך פגומים שקשה להם להביע את זה".