37 יום חלפו מהרגע בו פתחנו את הטלוויזיה ונגלה בפנינו מחזה מרהיב, זו הפעם השישית ברציפות. קצת יותר מחודש, שנפרש בעולם האמיתי על שלושה חודשים בערך פלוס מינוס, שהצליחו לגרום לנו להפוך אנשים זרים לחלק מהבית, שיחות החולין, וכמובן הלב שלנו. אשתדל לחכות מעט עם מילות הסיכום, לפחות עד העונה הבאה, בין היתר כי הזוגות שראינו אתמול עשו זאת במקומי. וכי למה? מאחר שבקרוב ייפרדו ליומיים, בהם לא ייפגשו או ידברו. דרמטי ללא ספק.
בלי לפתוח עין, ניתן לומר בביטחון מלא שבזירה של חן ויוסי אפשר להיות רגועים לגמרי. השניים כבר התכוננו לאריזת המזוודות, דיברו על רגע הפרידה, ובעיקר הבהירו האחד לשנייה שהם רואים את היום שאחרי, ואת כל הימים שאחריו. על כל המשתמע מכך. הקשר המתפתח עדיין מרגיש כאילו הוא פשוט נועד להיות, והחלק החשוב ביותר, בדיוק כפי שאמר יוסי, הוא לשמור על האהבה הגדולה שלחלוטין פרצה את גבולות התוכנית. רוצה לומר: יעל, גלעד ומעיין עשויים להיות מוזמנים לחתונה אמיתית ממש בקרוב. בלי לחץ.
דביקים ואוהבים מתמיד היו גם עינב ורז, שנסעו לסוף שבוע והתוודו בפעם הראשונה על אהבתם במילים המתאימות לכך. כשעינב אמרה לאחותה קודם לכן שלא הייתה מתארת לעצמה לצאת עם בחור הדומה לה בצורה מחשידה, נראה לי שהבנו כולנו את חוזק הקשר שלה עם רז. הדמיון הזה, שבדרך כלל גורם לריחוק, עשה את ההפך הגמור והזכיר לשני הצדדים שהם הרבה יותר טובים ממה שוודאי חשבו על עצמם. מודה ומתווה שהם תמיד מרגשים אותי, מניחה שאני לא לבד.
וחזרה לרכבת רוויית התהפוכות ששמה רותם ורונן. בפרק הקודם הם היו בסדר גמור, ואפילו הראו מגמת התחזקות ממאורעות העבר. זה החזיק גם בפרק של אתמול, עד ויכוח מוזר במיוחד על שירים בפלאפון ופתיחת חלון במהלך הנסיעה, שמתחתיו היה הרבה יותר מזה. ניכר שזה לא היה הוויכוח האחרון, ובאותה נשימה – הם יודעים לריב וגם לטאטא את הכעס במהירות הבזק, מה שעלול לבטל כל ניסיון ליציבות. האם הקשר הלא רע בין בני הזוג יכפר על הבורות העמוקים שהם נופלים אליהם? אין לדעת. יכול להיות שמשהו בשינויים הזריזים בהלך הרוח צריך להשתנות.
קרוב לוודאי שתסכימו איתי אם אומר שהרגעים הרבים ביותר בהם נחמץ ליבנו במהלך העונה היו של מור ושניר. לכל אורך הדרך, ניסה שניר בחירוף נפש להרגיש משהו כלפי בחירת לבו הפוטנציאלית. בכל פעם שחש כישלון לחוש דבר מה, הלחץ המשיך ובעבע בו, עד ליום האתמול בו הדגיש ששום דבר לא השתנה. דיברנו על זה שרצונו של אדם כבודו ושלא שופטים, אבל אם שניר ידע שכמעט כלום לא יזוז, למה נתן למור שביב תקווה שהגלגל עשוי להתהפך? מור סיימה את הפגישה עם גלעד במצב רוח עכור, בצדק, והיא ככל הנראה שוקלת את צעדיה רגע לפני הסוף. על פי היחסים עם שותפה החדש לדירה, שהוא גם במקרה בעלה, חוסר הוודאות הוודאי מאין כמותו לא מותיר לה ברירה.