לפעמים נדמה שלא צריך את עזרתן החיונית כל כך של תוכניות הסאטירה בישראל, כשמה שיוצא מישיבות ממשלה מתחיל להיראות כמו מתיחה של יגאל שילון. כשזה קורה בזמן מלחמה מסוג איום כל כך כמו שלנו, הפליאה היא פי כמה וכמה. בראש האירועים הביזאריים מן השבוע החולף ניצב כמובן הפרסום שחשף כי השרה מירי רגב חילקה פופקורן במהלך ישיבת קבינט. בארץ נהדרת השוו והעלו, והציגו בהקרנת בכורה את המופע החדש של הקברט המדיני ביטחוני. איך זה נגמר? כולם יודעים.
מה עוד קרה השבוע, אפילו קצת לפני הפופקורן וההכחשות? התביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין בהאג בגין ביצוע רצח עם בעזה, ובעקבותיה הדיונים בהם ניסינו לגרום לעולם להתעורר. אהרן ברק, נשיא העליון בדימוס המשמש כשופט במשפט מטעמנו, הגיח אתמול לאולפן, שהפך לדוכן עדים, וניסה לסנגר בלא הצלחה על שלל הגורמים הקיצוניים בממשלה ומחוצה לה. בתפריט: ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, סגן יו"ר הכנסת ניסים ואטורי, חברת הכנסת טלי גוטליב, אייל גולן, צביקה יחקאלי ואפילו נס וסטילה, שמסתבר ש'חרבו דרבו' שלהם הציק שם למישהו מעבר לים. ובבית הדין של ארץ נהדרת, בדיוק כמו בחיים האמיתיים לצערנו הרב, השופטת הגיעה משוכנעת. שאנחנו אשמים. לקינוח: קרן מרציאנו ובצלאל סמוטריץ' בשעשועון המנבא את גודל הגירעון. המפסידים, שוב: אנחנו, תופעות לוואי: ייאוש.
היחסים עם טורקיה, כפי שוודאי שמעתם, ממשיכים להצטנן בכל יום שעובר. על תקן התקרית הדיפלומטית התורנית נמצאת כמובן החלטת המשטרה הטורקית לעצור את שחקן אנטליהספור שגיב יחזקאל, וזאת רק כי בחר לערוך מחווה לחטופים שעדיין נמצאים בשבי חמאס. בדיוק בעיתוי זה, סיפר נשיא טורקיה ארדואן במהלך התוכנית על מה הייתה כל המהומה, ובהמשך אף הציג את הקריירה החדשה שלו – כדורגלן בקבוצה שעוררה הדים.
בתוכניות הקודמות, עקבנו בין היתר אחרי ניסן וכיתת הכוננות שלו ברמת גן, בעיקר כדי להבין איך לא נראות כיתות כוננות בחיים האמיתיים. ואתמול, באופן מפתיע, פונה דוד לבית החולים לאחר שנפצע ממאג. אז זהו, שלא מדובר ברובה מאג, אלא במאג של קפה שנשפך עליו כשגמלה בליבו ההחלטה להתנדנד על כיסא עם שתייה חמה. קצת כמו בטעויות הנגררות שהיו לנו בבגרות במתמטיקה, דוד התברר כגיבור מלחמה ואפילו התראיין על כך לעודד בן עמי, עד הרגע שהובנה הטעות המצערת.
עכשיו תורן
בין התשואות והחיזוקים ללוחמים המחרפים את גופם ונפשם בשלל הגזרות לתרומות הרבות לכל מי שרק אפשר, יש קבוצה אחת בחברה הישראלית שדי נותרה מאחור ולא בכדי, היא תמיד התרגלה להסתדר. לתקתק את הכל ועוד להגיד שזה היה בקטנה. לא לבקש עזרה. הקבוצה הזו היא נשות המילואימניקים, שבמסירות אין קץ מחזיקות את הבתים שלהם כבר יותר ממאה יום, שהפכו למערבולת של ילדים, מסגרות, דאגות, ועולם שכאילו חזר לשגרה. אז זהו, שלא. מאחורי כל יישר כוח כזה, או סרטון מהחזית, נמצאת אישה שמבטלת פגישות, דוחה דד ליינים או פשוט מצמצמת שעות בעבודה, יהיה מה שיהיה. ואסור לנו לשכוח את זה. בשלוש דקות חדות כתער, הצליחה ארץ נהדרת להזכיר לנו לזכור אותן, גם כשזה מרגיש שהכל חזר לקדמותו.