גיא פלג, הפרשן לענייני משפט של ערוץ 12 ואחד הפאנליסטים המובילים של מהדורת החדשות, הבליח אמש עם משפט שאף אחד לפניו לא העז עד כה להגיד בקול. הוא פנה לדני קושמרו ואמר: "עלול חס וחלילה להיווצר מצב שישב חייל בעוד כמה חודשים בחאן יונס וישאל את עצמו בשביל מה אני נלחם? בשביל מטרות הלחימה או בשביל המטרות הפוליטיות של ראש הממשלה?".

הדברים נאמרו על רקע הדיון בנושא מתווה עסקה המתגבשת לשחרור החטופים. פלג התכוון בעצם לכך, שכשם שהוא מאמין שנתניהו לא מעוניין בסיום המלחמה, כי כל עוד היא נמשכת היא מסייעת לו לשרוד פוליטית, כך הוא לא ממהר להסכים למתווה שחרור החטופים, שאחד מתנאיו הוא הפסקת הלחימה. דווחנו בחדשות של הימים האחרונים, על שלושת הלאווים של נתניהו לדרישות חמאס: לא לשחרור אלפי אסירים ביטחוניים, לא להפסקת הלחימה, ולא לנסיגה מעזה שחלקים גדולים ממנה נכבשו על ידי צה"ל.

במילים אחרות, על פי הפרשנות של גיא פלג, כל עוד לא נמצא פתרון למשבר החטופים, וכל עוד הלחימה בעזה נמשכת, חיילים ימשיכו להיהרג בעזה, למען שרידותו הפוליטית של נתניהו. זו אמירה לא פשוטה בכלל, כי בעצם מה היא אומרת? ששרידותו הפוליטית של נתניהו, חשובה לו יותר, מחיי החיילים שמחרפים את נפשם בקרבות הקשים. על אף הסימפטיה שיש לי לפלג, וההערכה ליכולת שלו לנתח מצבים בצורה מבריקה, הפעם הוא לא נזהר בדבריו והביקורת שלו הייתה חמורה מדי, ואם להיות אובייקטיבים, לא הכי מדויקת או מוצדקת.

ראשית, נתניהו הוא לא בדיוק דמות המנהיג השש אלי קרב, ואם הימין הקיצוני ביקר אותו בעבר ומבקר אותו היום על יכולת האיפוק וההכלה שלו, אני אישית סברתי, על אף שאני לא נמנית על אוהדיו ולא הצבעתי עבור מפלגתו, שהססנותו לפתוח במלחמות שתגבינה חיי אדם וחיי חיילים, היא תכונה שיכולתי להבין ולהעריך. מלחמה היא לא ערך עליון, ואם אפשר להימנע ממנה, מה טוב.

שנית, לאור האומץ והנחישות שמפגין צה"ל בלחימה בעזה, והצהרות של חיילים המרואיינים לתקשורת שהם לא יפסיקו להילחם עד הניצחון ועד השבת החטופים, קשה לי להאמין שהם חושבים במושגים פוליטיים, כפי שהציג זאת פלג, ושואלים את עצמם למה עליהם להקריב את חייהם למען שרידותו של ראש הממשלה. ייתכן שאחרי שאבק הקרבות ישקע והם יחזרו הביתה תשושים ועייפים ממלחמה שאולי לא תשיג את יעדיה, הם יחשבו אחרת. אבל בינתיים, המסר שלהם ברור וחד: אנחנו נלחמים למען הגנת המולדת והשבת החטופים.

שלישית, אני לא נוטה להסכים עם הדעה הרווחת בין הפרשנים השונים, ומן הסתם, בקרב גדול של הציבור, שנתניהו מעוניין בהמשך הסכסוך למען שרידותו, ולכן מנסה לשים אבנים בגלגלי המתווה המתגבש לשחרור החטופים, ומכאן התנגדותו לתנאים שהציב האויב. נהפוך הוא. הוא חייב להיות מעוניין בשחרור החטופים, דווקא בגלל מאמצי ההישרדות שלו, ובמיוחד בגלל הצורך הטבעי שחייב לקונן בו, לפצות ולשלם את מחיר המחדל הנורא שקרה במשמרת שלו שגרם לחטיפתם.

מחאה בקריאה לקידום עסקת שחרור חטופים (צילום: אבשלום ששוני)
מחאה בקריאה לקידום עסקת שחרור חטופים (צילום: אבשלום ששוני)

אומרים עליו מקטרגיו, שהוא לגמרי מנותק. אולי. אני לא קוראת את מחשבותיו ולא מומחית בפסיכולוגיה של הנפש, אבל קשה לי להאמין שהוא עד כדי כך מנותק, שהוא במתכוון ירצה לחבל במאמצים לשחרר את החטופים, ולא יהיה מודע לכך שאי השבתם, תגרום לרעידת אדמה פוליטית שעוד לא ידעה הארץ. הוא לא עד כדי כך מנותק, שהוא לא מודע לעובדה שאין נצחון מוחלט כפי שהוא שואף אליו, בלי השבתם. אין סרט כזה, אפילו בהזיותיו הכי מופרעות של תסריטאי הוליוודי כלשהו. והוא לא עד כדי כך מנותק, שהוא לא מודע לעובדה נוספת: שהשבתם של החטופים תחזק את מצבו בסקרים המדשדשים לרעתו, ומדירים שינה מעיניו.

כבר התרגלנו לאופן שבו נתניהו מדבר בשפות שונות ומעביר תכנים שונים לגורמים כאלה ואחרים ומשנה לעיתים את דיעותיו בכפוף ללחצים שמופעלים עליו. על כן, באופן פרדוכסלי, אפשר רק לקוות, שהפעם, בנושא שחרור החטופים, הוא ימשיך בדרך ההפכפכה שלו, ויגיד איי דו, וכן מוחלט, לעיסקה המתגבשת, שהיא מחויבת המציאות וקדושה יותר מכל הפרות הקדושות שאי פעם נשחטו למען מטרה כזאת או אחרת.