יגאל מוסקו (54), באר־שבעי שנחת בירושלים בתחילת שנות ה־90 כדי ללמוד סוציולוגיה ותולדות האמנות באוניברסיטה העברית, פצח במקביל בקריירה עיתונאית במקומון הירושלמי "כל העיר". משם המשיך ל"יומן" בערוץ 1, כתב במוסף "7 ימים", היה כתב במשך שבע שנים ב"עובדה", וזה שמונה שנים כתב צבע ב"אולפן שישי".
מאז ימיו בדירתו הסטודנטיאלית באחד הרחובות היפים בנחלאות (רחוב המדרגות), עזב מוסקו את הבירה לאחד היישובים הכפריים בהרי ירושלים. אבל עיר הקודש, על יופייה, קסמה, כיעורה וקנאותה, ממשיכה לככב בכתבותיו.
היום, יום ירושלים, יתארח מוסקו בסינמטק ירושלים לערב חד־פעמי, "אבנים, משוגעים ופעמונים – ירושלים של מוסקו", שבמסגרתו יקרין קטעים מכתבותיו על עיר הקודש וישתף בסיפורים מאחורי הקלעים.
"בדרך כלל אני מסקר ביום ירושלים את 'הריקודגלים'. בשנה שעברה הייתי בפסטיבל העברת השגרירות האמריקאית לבירה. והנה, השנה אני כבר חלק מהפסטיבל", הוא צוחק.
"לאורך השנים צברתי היכרות אינטימית עם העיר. אני לא בדיוק רפורטר. אני מספר סיפורים על אנשי שוליים הוזים והזויים, דרכם התוודעתי לתופעת 'סינדרום ירושלים', המאפיינת בדרך כלל תיירים בביקורם בירושלים, המאמינים שהם ישוע המושיע", הוא אומר.
אחד הסיפורים שנשאר עם סוף פתוח הושפע מירושלים, אבל התרחש במצפה רמון. "חבר מיחידת החילוץ הר הנגב סיפר לי על אוליבר מקאפי, תייר בריטי שנעלם, וחפציו נמצאו ליד מכתש רמון. מקאפי היה תייר נוצרי שטייל על אופניו ברחבי ישראל, ומדי יום צילם שתי תמונות. בתמונות שנחשפו במצלמה שזנח עם חפציו אפשר לזהות הבדל עצום בין התמונות שצילם לפני ואחרי הביקור בירושלים. אלה תמונות ביזאריות ביותר. עד היום אוליבר שלנו לא נמצא. אולי עלה השמימה להתאחד עם אלוהים, כמו שקרה להרבה נביאים", תוהה מוסקו.
מוסקו זוכר כמו היום את השבוע שבו התחפש להומלס במשימה עיתונאית. במהלך שיטוטיו בירושלים, פגש משת"פים בגן העצמאות ("דרווישים"). אחרי שהשקו אותו באקסטרה פיין, הציעו לו לישון איתם. למרות שהיה כתב שאפתן בחר לוותר על התענוג. באותו שבוע חשף קבצן, שביום קיבץ נדבות בכותל, ובלילה נהג במכונית יוקרתית וחי בדירת יוקרה. עד היום, כשהוא רואה את מוסקו ברחובות ירושלים, הוא שולח לו איום מרומז: "השם יגמול לך על שאתה גוזל פרנסה מיהודים".
למרות שהוא מעיד שהוא לא ידען וחובב טבע גדול, כתבותיו על בעלי החיים הן פנינים טלוויזיוניות. "הכתבות על בעלי החיים מאפשרות לי להיות הכי יצירתי ומשוחרר", הוא מודה, ומתכוון, בין היתר, לכתבה על העגולשון, צפרדע קטנה ושחורה, שהוכחדה עם ייבוש החולה, ואת שמחת גילויה המחודש חגג בכתבתו.
בירושלים הלך מוסקו לצלם את מושבת הסיסים (סוג של ציפורים) בכותל המערבי. "הסיס נחשב לטייס הטוב בעולם. הוא חי באוויר ובתום שלוש שנות טיסה מחפש מקום לבנות קן. מתברר שזה 2,000 שנה רוחשת בכותל מושבת סיסים גדולה", מספר מוסקו: "השוט הראשון שצילמתי היה של אדם רוקד ומוחא כפיים, שאומר שהסיסים מרימים את התפילה, ומקרבים אותה לשמיים. זה היה שובה לב", הוא מתרגש. הכתבה על הסיסים, אגב, כמעט נפלה, אבל יש אלוהים בירושלים.
ביום שאחרי תשעה באב נפלה אבן מהכותל, ומוסקו, שלא שמע פעמי משיח, חיבר את שתי הכתבות לכתבה ושמה "אבן מתגלגלת". "האבן ניתקה מהקיר במקום התפילה המוקצה לרפורמים ולקונסרבטיבים. אז הבאתי את פרופ' יוסי לשם, שזעק נגד סתימת החור בכותל, שעלול לפגוע במושבת הסיסים בת האלפיים", משחזר מוסקו.
התרעות פיקוד העורף