אחרי דקה של צפייה מתברר כי העלילה לא מתרחשת באיזו טווין פיקס הזויה כי אם אי־שם במקסיקו. אוקיי, מן השמיים לא נקבע כי עלילות המופת חייבות להתרחש אי־שם באמריקה הצפונית והן יכולות לרדת גם קצת דרומה. נערה מתה גם יש לנו: כאמור שרה, שנופלת אל מותה ממצנח שרתמותיו נחתכו. אחיה אלכס מופלל במותה ונשלח ל־30 שנות מאסר. הוא משתחרר כעבור 18 שנה ויוצא לנקום את נקמתו באנשים שהרגו את אחותו והרסו את חייו.
אז נשארנו עם הכתיבה האינטליגנטית המפוארת, עם דמויות המופת, עם איכויות ההפקה יוצאות הדופן שאפיינו את "טווין פיקס" והיוו השראה לכותבי סדרות־העל בהמשך הדרך, ועל כך יש לומר לצופה השוקל אם לצפות ב"מי הרג את שרה?" בזו הלשון: ברח, צופה יקר. הימלט על נפשך. לערוץ אחר. לספר. לעיתון החג שלא סיימת לקרוא ומוטל עדיין בסטנד העיתונים ליד הכורסה. ברח כל עוד נפשך בך. כי "טווין פיקס" לא תמצא כאן. מה שכן תמצא, מלבד איכויות נמוכות, הוא מריחה. מריחה באבוהא. טווין מריחה. דיבורים על נקמה נוראה. הכנות לנקמה הנוראה. בירורים אחרונים לפני יציאה למסע הנקמה. עדכונים חדשים לדיבורים על נקמה. טרחונים על דיבורים על נקמה. אולי בסוף אופרת הסבון הזו אלכס ייצא למסע נקמתו הנוראה, אבל עד שזה יתרחש, תגיע אתה לשם, צופה יקר, מותש, מוכה כאב ראש, רואה שחור מול העיניים, ועצוב. ללא ספק עצוב. ככה זה כנראה טווין פיקס במקסיקו. מי שמצליח לדכא שם יותר את הצופה זוכה בגראמי.
# לראות או לוותר: לא לראות בכלל. לגמרי.
התרעות פיקוד העורף