המרענן הרשמי של הקיץ הגיע בדמותה של העונה הראשונה של תוכנית האפייה המקצועית “הקינוח המושלם” (קשת 12), שהגיעה ברביעי האחרון לסיומה בתום תשעה פרקים שמטרתם הייתה למצוא את הקינוח היפה ביותר - והטעים ביותר - בוויטרינה. הזוכה המאושרת, רחלי ור ניר (31) מגבעת זאב, עדיין מתקשה לעכל את האירוע. “האמת? זה מטורף בעיניי שזכיתי”, היא אומרת רגע אחרי הגמר. “זה המבחן האמיתי לקונדיטור”.
על פניו היו לוור ניר, קונדיטורית מנוסה, את נתוני הפתיחה הנכונים בשביל להגיע להישג כזה: יש לה קונדיטוריה בשוק מחנה יהודה בירושלים בשם “מאפיתי”, שאותה היא מגדירה כ”בית חם למאפי קונספט”, היא מעבירה בעשור האחרון סדנאות אפייה רבות ומתחזקת עמוד אינסטגרם שכבר חצה את 100 אלף העוקבים.
למרות זאת, לדבריה, מעולם לא חשבה שתגיע עד הלום. “גם כשפתחתי לפני כמה שנים את ‘מאפיתי’ והייתי רואה את התורים של האנשים שהגיעו מכל רחבי הארץ ואת החיבוק שקיבלתי, הייתי עומדת ומסתכלת לרגע מהצד ולא ממש מאמינה שזו אני, שלי זה קורה”, היא מספרת.
ור ניר היא בת למשפחה חרדית, ויש לה 12 אחים ואחיות. דודה הוא הרב יעקב איפרגן (“הרנטגן”). היא נולדה בצפת, ובהמשך עברה עם משפחתה ליישוב ביתר עילית, שם, בתמיכת משפחתה, עזבה את הבית ועברה לגור עם שותפה בגבעת זאב. "בזכות ההורים שלי יצאתי נורמלית", היא מספרת. "למזלי, הם חיבקו אותי תמיד. אמא שלי היא אישה שאי אפשר לא לאהוב".
אחרי כמה מתכונים שניסתה, החלה, לדבריה, ללמד את עצמה לאפות ולבשל בדרך לא שגרתית. “מי שהיום בעלי והיה אז חברי הטוב ביותר, קנה לי מיקסר אדום של בוש, והתחלתי לעשות ניסיונות במטבח”, היא מספרת.
“עבדתי מגיל צעיר ותמיד הייתי מזמינה אליי אנשים ומכינה להם מטעמים. התגובות היו נפלאות, ולאט־לאט הבנתי שיש פה משהו שאולי כדאי לפתח. את המיקסר אני עדיין שומרת על השיש ומדי פעם משתמשת בו, הוא מזכיר לי מאין באתי ושהכל אפשרי”.
"כשהתחלתי להעביר את הסדנאות שלי, בלחץ הקהל שביקש ושאל, גם אז עשיתי אותן רק בנושאים שבהם ממש הרגשתי שאני מצוינת. ידעתי שאלמד בשיטה פשוטה ומונגשת, בגובה העיניים. תמיד האמנתי שגם פטיסרי אפשר להכין מהבטן, אף שיש טכניקות וסדר. פטיסרי הוא עולם שנראה מאיים, וניסיתי להנגיש את זה. הייתי אומרת לתלמידים שלי: 'תרגישו את החומר, אל תפחדו, תבדקו ותנסו'. עזרתי לאנשים להתקרב קצת יותר ולא לפחד".
בין הקינוחים הבלתי נשכחים שאפתה ור ניר לאורך התוכנית היו קינוח בגוני ורוד ולבן יפהפה שזכה לשם “טארט מרחף”, יד עם אצטרובל, לוח שחמט והמנה שהביאה את הזכייה, “כדור ההריסה”.
“אסתטיקה זה משהו שהוא חשוב לי מאוד”, היא אומרת. “מה גם שזו המהות הראשונית בתוכנית – הנראות. הפטיסרי שאת רואה בוויטרינה ותרצי לשלוף. מובן שרציתי לשבור את המיתוס שהעוגות הכי יפות הן לאו דווקא הכי טעימות, ולהראות שזה בסדר באותה נשימה להשקיע בנראות וגם לעבוד על התוכן לא פחות”.
אבל לדבריה, האסתטיקה היא רק המעטפת לסיפורה האישי, שאותו רצתה לספר בתוכנית. "במשימת חצי הגמר אמרו לי לנסות להיזכר ברגעים קסומים מהילדות ועזרו לי לייצר השראה. בחרתי ביד שקוטפת אצטרובל כדי לחזור לרגע התמים והקסום הזה", היא מספרת.
"גם 'כדור ההריסה' מגלם את סיפור חיי. קיבלתי במירכאות נתונים לא הכי טובים. אם אנשים מתחילים מאפס, אני התחלתי ממינוס. אבל במקום לבכות על זה, עשיתי מהלכים מסוימים. במבט לאחור, אני מרגישה שהצלחתי בתוכנית לתת עוד קצת עומק לעשייה שלי, לספר את הסיפור שלי, מה שבאינסטגרם בדרך כלל בלתי אפשרי לעשות. שם הכל נוצץ, וזה לא המקום לפתוח פצעים ולדבר על קשיים. אני מרגישה שחשפתי בתוכנית צד אחר. 'כדור ההריסה' מייצג בעיניי אדם ששובר קירות ומוסכמות, כמוני. זה לא פשוט ללכת נגד הזרם, כשאת יודעת שאת מאכזבת את הסביבה שלך, ובכל זאת ממשיכה הלאה ומצליחה".
רגע לפני הקורונה החלה ור ניר בתהליך של פתיחת מקום חדש, ובקרוב היא צפויה לפתוח כמה פופ־אפים של המאפים הייחודיים שלה ברחבי הארץ.
כמו כן, בימים אלה ממש היא מצלמת את הסדנה הדיגיטלית הראשונה שלה. "הסדנה הראשונה תהיה בהשראת התוכנית", היא מספרת.
"אמנות עם כל מיני טכניקות מורכבות ומונגשות לכל מי שיש לו זיקה לקונדיטוריה ורוצה ללמוד איך עושים את זה. על בשרי הבנתי שכדי להצליח צריך להנגיש את החומר. אני אוהבת מאוד את עולם הפטיסרי, אבל אני רוצה לקחת אותו שלב אחד קדימה: לשלב בו מחשבה וסיפור של משהו".