ההפתעה של העונה: בפרק אמש של הישרדות VIP ברשת 13 בלטו בעיקר שני שורדים. הראשון הוא יובל המבולבל (יובל שם טוב), שהתגלה כשורד גדול ופייטר אדיר. יובל ניצח אתמול במשימה, כנגד כל הסיכויים, נגד בריונים כמו מייקל לואיס שנותר הרחק מאחור, והיריב הראוי דן דן בולוטין שהגיע איתו עד לרגע המכריע. עד עכשיו, כוכב הילדים לא נחשב כמאיים על חבריו לשבט.
שם טוב ניצח בדרכו היפה, הוא לא דרס או רמס אף אחד בדרך, לא התרברב, אלא הוכיח שהוא שורד ראוי, נבון ומפתיע - כזה שישלוף לנו שפן מהכובע ברגע הכי לא צפוי. הוא ניחן בראייה יצירתית וביכולת נפלאה למצוא ברגע האמת קשרים מעשיים לאירועים שונים מחייו. כמו כן, חשף יובל שהוא גם איש משפחה למופת ואב שכל ילד היה רוצה - כזה שמנהל שיחות אישיות עם ילדיו ואפילו לוקח מהם טיפים.
עם זאת, אל תתבלבלו לרגע מהתדמית של המצחיקול השטותי, יובל המבולבל רחוק מלהיות מבולבל. הוא מפוקס וחדור מטרה, ועוד לפני שהתחילה העונה, אני יכולה בקלות להכתיר אותו כאחד המתמודדים הבולטים ביותר שראוי להיות השורד האחרון.
לצד שם טוב שבלט, הפרק אמש הוקדש גם לוורד בוסקילה. הפרק הציג תפנית גדולה בנרטיב של השורדת האולימפית, והוא תוצאה של עבודת עריכה מופתית. שאפו גדול לעורך התוכנית רועי סטריקובסקי. השינוי בתחושות שהורגשו בצפייה בבוסקילה בתחילת הפרק, לעומת בסופו - זה בדיוק מה שכל עורך טוב מחפש.
הפרק התחיל במשימת ההדחה של ליבולן, כאמור, וצפינו בשייטת האולימפית מתקשה ומתנשמת בכבדות, בעוד חבריה לקבוצה צלחו אותה בקלילות מעוררת הערצה. זה גרם לחברי השבט ולצופים לזלזל ביכולותיה, ולתהות הכיצד ייתכן הדבר, הרי מדובר בספורטאית אולימפית. גם אני שפטתי בחומרה את בוסקילה והדבקתי לה תגית של אכזבה גדולה. במקומה הייתי מתחפרת עמוק באדמה מבושה. הרגשתי קושי רב לצפות בהתמודדות של בוסקילה. זה לא היה מחזה נעים לצפייה: לא הפנים המתקשות לנשום, ולא הכאב שחשה בגופה בעקבות הנפילה על הקורה.
אבל אז, ברגע האמת, הגיעה תפנית גדולה בעלילה. מאישה מותשת ומובסת הפכה בוסקילה למתמודדת הירואית ומעוררת הערצה, כשחשפה ברגע מכונן במועצת השבט שהיא סובלת ממחלה אוטו-אימונית שפגעה בריאות שלה, שמתפקדות רק בחמישים אחוז מיכולתן.
הגדולה של בוסקילה היא לא החשיפה מול כל הצופים, אלא הצעד האמיץ שעשתה כשהחליטה להשתתף בריאלטי כל כך קשה פיזית ומנטלית, כשהיא מוגבלת בנשימתה. אני מעריצה אנשים כמוה, ולא רואה בהם בשום צורה קורבנות של החיים. אני מודה שבוסקילה לימדה אותי לקח חשוב לחיים - לא למהר לקפוץ למסקנות, לא לשפוט ולא לחרוץ. לכל אחד סיפור משלו, ואנחנו לא יכולים לתייג או לבקר אחרים.
ונסיים עם פאני בוזגלו. כשאומרים שהכלב הולך ונעשה דומה יותר ויותר לבעליו, זה גם תקף ביחסים בין בעל ואישה. פאני ואוהד בוזגלו אמנם חיים כיום בנפרד, אבל עשור של חיים משותפים הפכו אותם למקשה אחת. כשפאני מדברת, אתה שומע את קולו של אוהד בוקע מגרונה. למרות ההצהרות החוזרות ונשנות שלהם לתרץ את הדחתם המוקדמת בטענה ששניהם סומנו מההתחלה בגלל שהגיעו יחד כזוג, הייתי מציעה להם לעשות חישוב מסלול מחדש (כפי שהציעה פאני לחבריה בשבט), ולהסיק שאולי הם הודחו כי הם מתיימרים לדעת הכל.
אולי זה בגלל הדיבור המזלזל והמתנשא, או תחושת העליונות שלהם כלפי השורדים האחרים. אולי אלו הסיבות שהם מצאו את עצמם מחוץ למשחק בשלב כל כך מוקדם. אולי.