כל הקלפים נטרפו: פעם, בעונות הראשונות של הישרדות, אסטרטגיה נחשבה מילה גסה, גם בעיני המתמודדים וגם בעיני הצופים. מי שנחשב אסטרטג היה מיד נכנס לקטגוריית הרמאים והבלתי אמינים שאי אפשר לסמוך עליהם. ככל שהתקדמו העונות החדשות של התחרות, המתמודדים וגם הצופים בבית החלו להפנים שאסטרטגיה היא לגיטימית במשחק, ומותר לשחקנים גם לרמות ולהעמיד פנים או לשבור בריתות ולבגוד כדי לשרוד.
כשכל זה נאמר, יש למישהו ספק שליה גייל עשתה את הצעד הנכון אתמול כשצילצלה בפעמון? על מה יצא קצפו של יובל המבולבל עליה? אין לי מושג. למה הוא ציפה, שהיא תקריב עצמה במשחק למענו? כנראה שהוא חי בסרט הוליוודי אם הוא חושב במושגים של נאמנות ובריתות שאסור לפרק. בדמיונו הפרוע הוא ודאי רואה בוגדים שצריך לתלות על עץ הקוקוס הקרוב, כמו בסרטי המערב הפרוע.
גייל היא פייטרית, גם במשימות פיזיות וגם כאשר נדרש ממנה להפגין יכולת מנטלית ושכלית, ולא מצאתי עד עכשיו כל דופי בהתנהגותה החברתית. היא ורבלית, קוהורנטית, ולגמרי משחקת בצורה הגיונית והוגנת ועם הכלים הנכונים שיש בידיה.
אהבתי את הדרך שבה היא ניסתה לשכנע את אלה אייבינדר להצטרף אליה לברית. במילים כאלה או אחרות היא אמרה לאלה: "אני מבטיחה לך שלעולם לא אשים את שמך להדחה, ואחרי שנחליט על ברית בינינו, אלמד גם להכיר אותך טוב יותר ואז תראי שיש בי גם רגש ואני לא רק אסטרטגית קרה". מילים כדורבנות. אלה האמינה לה. גם אני. אם גייל ניחנה בכוח שכנוע כזה, את התמיכה שלי כצופה היא הרוויחה ביושר, ומה שיקרה בהמשך - לאלוהים הפתרונים.
גדי פניבלוב לעומת זאת, הוכיח שהוא לא המגבון הכי לח בחבילה. אלה מציעה לך להצטרף לליה ואתה בוחר בכל זאת להישאר בקבוצתו של יהונתן בשן שהעליב אותך בפומבי, ואמר לך ישר בפנים ובצורה שלא משתמעת לשתי פנים שהוא לא סובל אותך? כמה תמים אפשר להיות? מסתבר שחוט דק מפריד בין תמימות לטיפשות. דווקא למדתי לחבב את גדי, ולראות בו גם צדדים יפים כמו הרגישות והאנושיות שבו, עם זאת, אם ארצה לעשות רגרסיה לילדות, בלחיצה קלה על השלט אני מגיעה לערוץ הילדים ונהנית מעולם ורוד שכולו טוב, טוהר ותמימות, אבל ב"הישרדות" עסקינן - והתפאורה והעלילה שונות לגמרי.
לא יכולתי שלא לצחוק כשגדי אמר לאלה בערך כך: "תסמכי עליי. סומכת עליי? אני אולי שואל לפעמים שאלות טיפשיות אבל השאלות הטיפשיות שלי הכי חכמות, ככה אני מוציא דברים מאנשים". מצחיק, כי קצת קשה לסמוך על מישהו שעדיין תקוע בתקופת ה"למה".
ורד בוסקילה היא אלופה אולימפית, אבל כרגע היא לא נמצאת על האולימפוס ולא ממש אהודה בקרב חבריה למשחק, וגם לא בעיני הצופים, בגלל שהיא בוחשת בקלחת ומרכלת פה ושם ולא ממש מנסה להסתיר את חוסר הסימפטיה שהיא חשה כלפי ליה. על מה ולמה? רק היא יודעת, ומי אני שאתווכח עם רגשות של אחרים.
בינתיים דנדן נמצא על הכוונת לקראת מועצת השבט הבאה, ואני מקווה שהשורד האיכותי הזה וה"מענטש" האמיתי לא יודח, יגיע לגמר ויהיה המתמודד המבוגר הראשון בתולדות הריאליטי שיזכה בגביע.