מי לא הזדעזע ברביעי האחרון מהדרך שבה אופירה אסייג השפילה שדרן בתחנת הרדיו one, בבעלותו של בעלה, אך ורק בגלל שאיחר לעלות לשידור איתה ועם ברקו, והעז להיות עסוק בשיחה עם תחנה אחרת.
הרבה לא נאמר בנזיפה שהוא חטף מאופירה, אבל אי אפשר היה לפספס את הסגנון המתנשא והרומס של הבוסית נגד אחד מעובדיה, שאלוהים ישמור, אפשר לחשוב מה הוא עולל.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
התגובות ברשת לא איחרו לבוא כמובן, כי אם יש משהו ששנוא על הגולש הישראלי, זו התנשאות, ובמקרה המדובר, ניצול מעמדך, על מנת להשפיל ולבזות מישהו חלש יותר שעובד תחתיך.
אנשי תעשייה רבים, כמו גם הגולשים הזועמים, ציפו שאופירה תנצל את הבמה שניתנה לה אמש בערוץ 12, בתוכנית שלה עם ברקוביץ', על מנת להתנצל בפני אותו שדרן או להסביר את האירוע החמור.
אמנם היא התנצלה פעם אחת אחרי שאיגוד העיתונאים הביע את הסתייגותו מהטון והסגנון וקבע שזאת התנהגות לא מקובלת מצד אשת תקשורת, אולם התנצלות נוספת וגלויה יותר בפתיחת התוכנית של ערב שישי, לא הייתה מורידה מכבודה כהוא זה.
כשם שהיא ביישה את אותו שדרן בפומבי ובאוזני המאזינים, כולל משפחתו, כך גם התנצלות בפומבי הייתה נדרשת ומתבקשת, והייתי בטוחה שהיא תגיע, אך לא. אסייג יודעת לזמן לתוכניתה את האורחים החשובים שכיכבו באותו שבוע שישיבו על שאלות קשות שעל סדר היום, אבל רק עד שזה נוגע אליה.
חבל, כי מעתה ואילך, בכל פעם שהצמד יופיע על המסך, אטיל ספק באמינות דבריהם. באופן ספציפי יותר, קשה יהיה לי להאמין לכמויות החנופה והמחמאות שהם שופכים על אנשים שהם רוצים ביקרם, והכוונה, בעיקר לאורחים שמגיעים להתראיין מטעם הקואליציה.
ולא חלילה שאני לא מפרגנת לנציגים מטעם הממשלה שמגיעים להציג את פועליהם והעשייה שלהם למען הציבור, וזוכים ליד מלטפת מצד המראיינים. ממש לא. במקרים מסוימים גם אני מסכימה עם המחמאות שמרעיף עליהם הצמד.
אולם אחרי ששמעתי את אופירה, "במלוא הדרה וגדולתה העיתונאית", כשהיא רומסת כבודו של אדם כמו אותו עובד בתחנת הרדיו, מאין לי שדבריה אמת כשהיא עושה ההיפך ומשבחת ומהללת אורחים מסוימים לפי בחירתה? מאין לי שכשם שהיא מסוגלת להרים למישהו, היא לא תהיה מסוגלת תוך שניות להוריד אותו לאשפתות? אז היכן מתחילה האמת והיכן היא מסתיימת?
האמת היא שכל זה ממש לא מדיר שינה מעיניי. ממילא אני לא צופה בתוכנית של השניים, בגללם ובזכותם, כי בסופו של יום הם לא מחדשים לי הרבה, בעיקר כשהשאלות ממוחזרות וגוררות אף תגובות צפויות ולא מפתיעות, ואם התוכנית לא הייתה מתמקדת בנושאים פוליטיים שנוגעים בכולנו וחשובים לנו, הייתי מעדיפה להחליף ערוץ.
אולם המילים המזלזלות בעובד תמים, של מי שתשתתף בוועידת הנשים המשפיעות של קשת 12 בשבוע הבא, יהדהדו בראשינו בכל פעם שהצמד יתרעם למשל על הסגנון הלא תרבותי של אמסלם וליכודניקים אחרים. הרי אופירה קבעה שאמסלם צריך להתבייש, לא? ומה איתה, עכשיו משהוכיחה שפיה לא מפיק מרגליות?
חזרה לענייננו ולתכנים של ערב הראיונות אמש. רוצים דוגמא לשאלות ממוחזרות? האם יאיר לפיד יהיה ראש ממשלה? שאלה שנשאל עמר בר לב השר לביטחון פנים. בוודאי שהוא ענה תשובה חיובית, כשברקע ברקו צועק שלא תהיה רוטציה, מנטרה שהוא חוזר עליה בכל פעם שהשאלה הזאת קופצת לאוויר העולם.
אני מציעה שהצמד יזמין את אותה קוראת בקלפים מפורסמת שבבחירות 2021 חזתה שנתניהו ייקח את הבחירות בהליכה, ואחת ולתמיד תשים סוף להצקה המנדנדת והבלתי פוסקת של הצמד בנושא הרוטציה, אם תהיה או לא.
רוצים דוגמא לשאלה שהייתה צריכה להישאל וחבל שפוספסה? הסכמתי עם ברקו שבתקופת השואה כל העולם שתק ולכן עלינו היום לגנות את רוסיה בקול רם וברור, ולא להלך בין הטיפות.
ולכן, לעניות דעתי, השאלה שהייתה צריכה להישאל היא: האם קיימת סכנה ממשית שרוסיה תחבל בפעילות שלנו בסוריה, במידה ונצא נגדה בגינוי פומבי וחד משמעי? הרי ממילא היא מתנגדת לפעילות הזאת, ואולי לא ירחק היום שהיא גם תפעל נגדה בצורה יותר משמעותית, אז למה בעצם הממשלה כל כך מהססת להפגין התנהגות ערכית ומוסרית כמו כל מדינות המערב?
רוצים דוגמא לשאלה לא ממוחזרת, אבל כל כך תמוהה שלא האמנתי שהיא בכלל עלתה על דל שפתיו של ברקו? ברקו שאל את עמר בר לב (או את יועז הנדל), למה שלא נשלח את חיל האוויר המצוין שלנו שהוא החזק ביותר בעולם להפציץ את שיירות הטנקים של הרוסים הפולשים לאוקראינה.
האמינו לי שכמעט נפלתי מהכיסא. אני אפילו לא אטרח להסביר את האבסורדיות של השאלה הזאת שנשאלה על ידי אדם בוגר ולא ילד בגנון. האמרה של רבי עקיבא, "סייג לחוכמה שתיקה", מעולם לא הייתה מדויקת יותר. לפעמים באמת עדיף לשתוק. סבבה? ודי לחכימא ברמיזה.