יומיים חלפו מאז שאלה אייבינדר ניצחה במבחן האש וזכתה ב"הישרדות VIP" והסערה סביב הזכייה מסרבת להיגמר. השערורייה החדשה, שלמען האמת לא נראה שהפתיעה אף אחד, היא בסך הכל אחרונה ברצף אירועים בעונה הזו שמעלה את השאלה – האם הגיע הזמן לוותר על "הישרדות" בישראל?
הפורמט, למי שטרם הכיר, הגיע לארץ בשנת 2007 תחת המטרייה של ערוץ 10, ועבר בשנים האחרונות לרשת 13. אך בעוד בארה"ב החלו לשדר לאחרונה את עונה 42 (יש לציין כי שם מצלמים ומשדרים שתי עונות בשנה), נראה כי דווקא כאן במדינה הקטנה שבמזרח התיכון הפורמט הגיע למיצוי.
לכן, הנה חמש הסיבות שגרמו ל"הישרדות" להיראות כמו ריאליטי שתם זמנו בישראל:
1. חצי שנת שידור זה מוגזם לכל הדעות.
העונה ה-11 בישראל הגיע למספר של 56 פרקים, אך עדיין לא מדובר בעונה הארוכה ביותר. התואר שייך לעונה הקודמת שהגיעה ל- 62 פרקים. נכון, ישראל היא לא ארה"ב ולא משתלם כלכלית להפיק עונות של 14-15 פרקים בלבד, אבל שתי העונות האחרונות הביאו את הצופה לפרק הגמר עם הלשון בחוץ, כשהוא בדרך כלל לא זוכר כבר את רוב הדברים החשובים שקרו בהתחלה.
איך ניתן לטפל בבעיה? אפשר להחליט שתהיה הדחה כל שבוע, במתכונת של כל פרק שני. ככה נקבל משימת פרס + חסינות אישית בפרק שפותח את השבוע, ובפרק השני משימת חסינות אישית/וטו + מועצת שבט. כמובן שגם אפשר לוותר על כל פרקי וילת המודחים/מושבעים או פרקי ספיישל למיניהם.
2. מספיק עם עונות VIP.
מה שהחל בעונה האחרונה של ערוץ 10, וגרם לרייטינג לנסוק למעלה (38% רייטינג ברגע השיא של הגמר), הפך לשגרה בידיים של רשת. שתי העונות הראשונות עוד כללו חצי קאסט של סלבריטאים, מי יותר ומי פחות, וחצי אנונימיים, אך בשנים האחרונות נזנחו האנונימיים עבור קאסט שלם של שורדים מפורסמים.
על פניו אין דבר שלילי בכך, אך העונות האחרונות הביאו לנו למסך אנשים שבסך הכל הגיעו בניסיון להחזיר לעצמם את 15 דקות התהילה, מבלי להבין מה נדרש ב"הישרדות". חייבים להגיד אבל שבהפקה כנראה מודעים למיאוס בקרב הקהל, מכיוון שהעונה הבאה אמורה להכיל שורדים אנונימיים.
3. משחק הוגן?
יש דבר אחד עיקרי שישראלים לא אוהבים – שעובדים עליהם בעיניים. כל תכנית ריאליטי ששודרה פה זכתה לשלל תגובות ואמירות לפיהן לא מדובר בתחרות הוגנת והישרדות לא שונה בכך. גם באתר זה רואיין בעבר שורד שטען כי לא התאפשר לו לשחק באמת, בגלל רצונות של אי אלו אנשים להשפיע על המשחק מבחוץ. בשתי העונות האחרונות הרשת הופצצה בתיאוריות לפיהן יש שחקנים שמקודמים על חשבון אחרים, לעיתים ברמה בה הקידום נעשה מול הפנים של הצופה ובלי ניסיון להסתיר. לדוגמא – פתק ביטול שרשרת חסינות שהוצע לקנייה אך ורק לג'קי אזולאי, הרגע בו אסי בוזגלו מצא פתק חשוב מודבק לחטיף שוקולד או הכוח (היותר מדי חזק) שקיבלה שמחה גואטה שנתן לה לבחור שני מתמודדים שיתחרו על מקום במשחק סתם ככה באמצע העונה..
בישראל אוהבים קונספירציות ובהחלט ייתכן שמדובר בסך הכל במחשבות שרצו טיפה יותר מדי רחוק, גם בהחלט מתקבל על הדעת ששורדים שהגיעו רחוק יותר בעונות שלהם נהנו מקצת יותר מזל מאחרים, אך עבור הקהל הישראלי שרק מחפש איפה הקומבינה על חשבונו, כנראה שדברים מסוימים נתפסו פחות טוב והשפיעו על ההנאה מהצפייה בפורמט.
4. יותר מדי שערוריות:
הסערה סביב הזכייה של אלה אייבינדר היא רק האבן האחרונה בערמה דיי גדולה שנבנתה בשנים האחרונות. בגמר של השנה שעברה, ההפקה הודיעה שעות לפני השידור שיש חשד לניסיון לקנות את קולו של מושבע ולכן נערכה הצבעה נוספת על הבמה – לאחר שידור כל הפרקים, בניגוד לעונה הנוכחית אז בחרו ללכת עם מבחן אש.
לא מדובר רק בפרקי גמר, אלא גם בפרקים ששודרו לאורך העונות האחרונות. המאבק על הברזנט חצה בשתי העונות האחרונות את כל הגבולות, כשמילים קשות נאמרו למתמודדים ליה גיל ורגב הוד. צריך גם לזכור את הדירוג החברתי, שהביא את בית "האח הגדול" אל האי הבודד וגרם כל פעם מחדש לדמעות וכעסים בקרב חברי השבטים.
5. פרסומות, טוויסט ועוד קצת פרסומות:
הגמר ששודר בשבת שבר שיאים ביכולת של רשת למתוח את העצבים של הצופים. בכל פעם לפני הקראת קול מהכד זכינו לקבל "פרסומת אחת וחוזרים", וזה עוד לפני שדיברנו על הפסקות הפרסומות הארוכות מדי שכולנו רגילים אליהן בישראל.
אין פסול בשידור פרסומות, זה חלק מההגדרה של הערוצים המסחריים וזה בסדר, אבל אף אחד לא יכול לבכות על רייטינג נמוך, כאשר שליש מהפרק מוקדש גם לפרסום סמוי בנוסף להפסקת הפרסומות.
בנוסף, העובדה שבכל פרק מחלקת הפרומו עושה עבודה מצוינת וגורמת לנו לחכות לאירוע גדול ודרמטי, אשר בדרך כלל נגמר בקול ענות חלשה בשלוש הדקות האחרונות של הפרק, גורמת לנו הצופים לאבד כל רצון לעקוב אחרי כל מהלך הפרק. למה שאעביר שעתיים מול פרסומות אם אני יכול לנצל את הזמן לדברים אחרים, לפתוח את האינטרנט יום למחרת ולראות רק את חמש הדקות החשובות "שמשנות את המשחק"?
לסיכום, שתי העונות האחרונות של הישרדות בהחלט יכולות להוות טענה חזקה לטענה כי תם זמנו של הפורמט הוותיק בישראל. אך התקווה לא אבדה ואפשר לקוות שהעונה הבאה תהיה מספיק טובה, ולא ניאלץ לחזור לבדיחה הישנה והחרושה של "השורדים האמיתיים הם הקהל".