חתונה ממבט ראשון מלמדת אותנו שיעור לחיים, לפיו כל הבועות סופן להתפוצץ - בין אם זה מול המצלמות או בחדרי חדרים. השאלה הגדולה היא כיצד קמים משם. במקרה של מעיין ובן, אנחנו אופטימיים. במקרים אחרים? קצת פחות.
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
מעיין ובן
מרוגשת ומתרגשת, מעיין עמלה להפתיע את בן זוגה לתוכנית לכבוד יום הולדתו, חבל שמישהו לא סיפר לה שהדבר האחרון שהוא צריך כרגע הוא הפתעות. בן ("נעים לי ומפחיד לי") אביבי לא מפספס אף הזדמנות להזכיר כמה הוא מפחד לפגוע, מפחד להיקשר, מפחד לא להיקשר מספיק, וכך הלאה.
וכמצופה, ההפתעות והמתנות הביאו אותו להבנה שמעיין מבחינתה שמה 'אול אין', הותירה בצד את סימני השאלה, ומוכנה לחיות איתו לנצח נצחים ועולמי עד – וכשההבנה הזו מחלחלת אז בן, (ניחשתם נכון), מפחד.
אלא שהפעם, האמת יצאה לאור ונחשף שהכל תמיד חוזר לסאגת מידה 44. בן דואג להזכיר למעיין שהיא לא הטייפקאסט הרגיל שלו, ושהוא נמשך אליה באופן שונה ממה שהיא אליו – האמת, לגיטימי. אי אפשר להתווכח עם נושא המשיכה, לא בינינו לבין עצמנו ובטח לא מול כל עם ישראל. וזה בדיוק מה שבן ניסה לעשות, הוא ניסה לעטוף את זה בהמון מילים יפות וגדולות, אבל בסוף השקרים צפו מעל פני השטח.
כמו בכל הקשר ביניהם, הוא בחר להיות כנה, ואפילו מעיין החכימה להבין שמדובר בתהליך מבחינתו - לא הכל שחור או לבן, והם בדיוק ההוכחה לכך. למרות כל זה, בן מזכיר למעיין שהוא דווקא כן שם, שהוא כן רואה אותה, וכן רוצה להיות איתה. ועכשיו שכל הלכלוך יצא החוצה, מכאן והלאה – חובת ההוכחה היא עליו. אם החלטת להיות שם, אז תהיה שם בלב שלם, אבל להציף את זה שוב יהיה עוול עבורה, עבורו, ועבורנו.
קטיה וליאור
השניים מבלים את הלילה הראשון שלהם בנפרד מאז נפגשו לראשונה, ומעבירים אותו בגעגועים אחד לשנייה (אלא מה?). התגלית המפתיעה של הפרק אגב, היא שלליאור יש חיים שלא סובבים את הצורך לרצות את קטיה (משהו שלא נתקלנו בו מהפעם הראשונה שנדלקו המצלמות).
לאחר לילה מלא בגעגועים, ויום שלם אחריו, השניים נפגשים לערב משותף וחוגגים את האיחוד בסלואו בסלון, שניהם מרוצים מהסיטואציה ביניהם עד כדי לצאת בהצהרות ולחשוף רגשות. "אני מאוהב, בסדר, אמרתי את זה", אומר ליאור על הספה של יעל ומספר שכבר שיתף ברגשותיו את קטיה.
בשלב הזה הכל ביניהם כבר ארוז ומוכן - יש מזוזה, שיר סלואו לחתונה האמיתית, תהיות לגבי הילדים המשותפים, וגם הצהרות מפוצצות. אבל מתנצלת, מצטערת, סליחה אני פשוט לא קונה את השלמות של קטיה וליאור. הקשר ביניהם מרגיש כמו חתול בשק שכל רגע מאיים לצאת החוצה לעיניי הצופים ההמומים, ואני מוכנה לכל תרחיש (אל תגידו לא ידעתם, לא שמעתם, איך פספסתם).
עידית ורפאל
עידית ורפאל, הזוג הפרווה של העונה ושלא הסדרה בכלל, מבלה דייט נייט שלא לוקח הרבה זמן מסך. בשלב הזה אפשר להצהיר שהבנו - הם חולקים ערכים דומים, אוהבים את המדינה ובעיקר אוהבים להזכיר כמה היו צהובים בצבא (זה בסיס החיבור ביניהם לא?).
"עשיתם התאמה טובה, כל מה שרציתי בגבר יש בו", אומר עידית מול יעל, בטון ש"האבל" שיבוא אחריו כמעט ובלתי נמנע. נראה שאווירת הפרווה לא נותרה רק עבור הצופים בבית, וגם היא חשה אותה. חסר לה פיצוץ, ובצדק – אם לא תהיה תפנית מעניינת ביחסים שלהם הם מועדים לכישלון.
השאלה האמיתית היא האם דווקא הזוג שחמק מתחת לרדאר, לא מייצר דרמות גדולות אלא שתיקות גרנדיוזיות, הוא זה שייצור חיבור משמעותי וכנה מהעונה הזאת? התשובה כרגע, היא שפשוט לא אכפת לנו ואנחנו בעיקר מצפים לקצת ג'וס (נסתפק גם בהחזקת ידיים או ויכוח בשלב הזה).
מאי ומשה
לאחר "הריב הגדול", נראה שהאידיליה של מאי ומשה התנפצה, ולא כל מה שנשבר ניתן לתקן. "אפשר להפסיק עם ה'שלמות הזאת' כל הזמן?", היא זועקת מול יעל, וניתן להרגיש שהיא פשוט מותשת מהניסיונות לרצות אותו. הסיבה אגב, היא שהפיצוץ ביניהם יצר הפרה של האיזון הקוסמי הזה לפיו מאי מאוד עסוקה בלרצות ומשה אוהב שהכל מושלם, נוח, ומתאים לו – כי אחרת, הוא לא שם.
"יש קושי, אני מרגיש שאין לי מקום להיות אני", הוא אומר מהצד הנגדי רגע לפני שהם מתיישבים ביחד על אותה הספה. בעוד היא מנסה להסביר לו מה היא חווה הוא מצהיר, "אני לא מדבר שהיא כועסת", (אז בואו נכבה את המצלמות, נשתה כוס מים ונחזור כשהכל מושלם וורוד, בדיוק כמו בחיים האמתיים).
כשהוא מרגיש שהוא דוחק את מאי לפינה, משה שולף את קלף החיבוק והשניים פשוט משלימים, כמה קל, פשוט ומועד לפורענות. מרגיש שהמקום היחיד שמשה מתקפל ועושה את הצעד הנכון הוא על הספה של הפסיכולוג, מישהו צריך לספר לו שמצלמות יש כל הזמן.