הימים של מיסטר בין. שעת בין ערביים, אי שם בשנות התשעים, אבי ואני צופים באדם שמחליט לחצות את הכביש כשהוא עולה על כל גגות המכוניות, אוכל פירות ים במסעדה ואיכשהו לא מצליח להפסיק לסובב ראשים, נופל, נתקל, מסתבך, מטפס במיליון דרכים חינניות ומתלכלך בכתמים עלומים. ברגע ההוא, התאהבתי באדם המחויט והגמלוני הזה, שאת החן שלו רואים ממרחק. אם גם אתם כמוני, עמוסים בסימפטיה לרואן אטקינסון, הלוא הוא מר בין האהוב, בטח חששתם שהפיכתנו למבוגרים בעלי חוש הומור תהרוס את ההתלהבות מטרילוגיית הקסם הזו. אז זהו, שלא.
הפעם זונח אטקינסון את הארשת השקטה והשלומיאלית בפרסונה שלומיאלית אפילו יותר, ומגלם את טרבור, אב גרוש שפוצח בקריירה חדשה כבייביסיטר של אחוזה מפוארת מדי בבעלותם של זוג בריטים. אם בין היה מפורסם במדיום הסדרה, כמובן שהוא היה האדם האחרון ביקום ומעבר לו שהיה מקבל את האחריות על הנכס. אבל טרבור קיבל את המשימה בגאווה, ובהצלחה לכולם כמו שאומרים.
מה עליו לעשות על מנת לצאת מזה בשלום? אז ככה: להאכיל כלב שזקוק לדיאטה מיוחדת, לשמור על חפצי אומנות שעולים יותר מהבתים של כולנו, והכי חשוב – לא לשבור שום דבר. זו הייתה הכוונה, אבל מה לעשות שלזירה הגיעה גם דבורה ממין זכר שהחליטה לתבל את יומו ולהרוס לו את הפרנסה?
מכירים את המשפט הזה על האנשים הללו שהיו בזמן הנכון במקום הנכון? אז השחקן והקומיקאי קווין הארט, שחזר אל קדמת מסך הנטפליקס שלנו בתור אדם לא מוצלח במיוחד ושמו טדי, מוכיח בדיוק את ההפך, אבל בקטע טוב. טדי, עובד במחלקת השיווק של מכון כושר, עמל על סטארט אפ שההיגיון, כמובן, לא מנת חלקו – איגרוף בלי מגע פיזי. קיקבוקסינג קורונה אם תרצו. חופשה רומנטית שתכנן לבת זוגו וטעות בכתובת הבקתה שהזמין להם, הופכת אותו לגיבור סרט של אקשן שלא ביקש לעצמו, ובטח לא למיזם החדשני והדי כושל שלו.
פתאום, מגלה טדי שאנשים פחות חיוביים בעולם, בלשון המעטה, סבורים שהוא מחסל עטור הישגים שמחפש אחרי הקורבן הבא שלו, עוד איש מסוכן לא פחות כמוהו. ברגע קט הופך טדי בעצמו לרוצח השכיר, שכונה 'האיש מטורונטו', אבל כאילו, וזה דווקא הולך להתאים לו. עד שהוא שמבין שהוא בצרות צרורות.
אנחנו אמנם באמצע הקיץ הלוהט ומתחננים לכל הורדת טמפרטורה מהחברים במשרד, אבל כשתשמעו על עלילת הסדרה הגאונית הזו, לא תהססו לקפוץ חזרה לחורף. הסבר בקרוב. כידוע לכולנו, משפחות לא מתפקדות הפכו כבר לפני כמה שנים לתענוג שלנו. כיף לצפות בהן, בני המשפחה על המסך רק מוכיחים לנו כמה אנחנו בסדר, ואין כמו תזכורת יומיומית של הפתגם הידוע 'משפחה לא בוחרים' כדי להעריך את הדברים החשובים באמת, ולהתעלם בכוח מהשאר.
אז גם כאן תכירו משפחה, שחבריה מחוברים אחד לשני כמו טישו ואופניים, ובמילים אחרות – הקשר ביניהם מקרי בהחלט. מה הקטע שמעלה את כל העניין בכמה רמות? כולם גיבורי על, שנולדו לנשים שבבוקר לא היו בכלל לא בהיריון, ואת הערב סיימו עם ילד ביד. סר רג'ינלד הרגריבס, סוג של חייזר מוזר, מחליט לאמץ שבעה מתוך 43 תינוקות רוח הקודש, ומכין אותם ליום פקודה – הרגע שבו יתאגדו כמקשה אחת תחת 'אקדמיית המטרייה'.
כל אחד הולך לכיוון אחר וחי את חייו המשונים, עד שהרגריבס מסיים את תפקידו בעולם. באותה נקודה בדיוק הם מתאחדים, ומוצאים אויב משותף להילחם נגדו. המסע של הצעירים הללו החל כבר ב-2019, עת עליית הסדרה, וממש עכשיו תוכלו לצפות בעונה השלישית שלה, ולהשלים פערים בזריז אם טרם עודכנתם בכל המתרחש.
ועכשיו – משימה. דמיינו רגע בעיני רוחכם את החיים הנוחים שלכם. נוחים יחסית לפקקים, לעו"ש, לאיום המינוס, ולשעות הנוספות בעבודה. נכנסתם למוד? אוקיי. תחשבו על הקפה הראשון שלכם בבוקר, שלא תוותרו עליו גם בעד שלום עולמי, על הבגדים הנקיים שלכם, והמחשבות, כבר מרגע הערות, על מה תאכלו בארוחת הצהריים. אתם יודעים, יום סטנדרטי של בני הדור שלנו. עכשיו תשכחו מהכל, ותחליפו את הקפה במים פושרים מג'ריקן, את האאוטפיט המדוגם בבגדים מלאי אבק, וארוחת צהריים? נראה מה תצליחו לארגן באמצע היער.
כך בדיוק מתחיל הסיפור של 'מתחשלים', המאגד את הצעירים הכי פריבילגיים ומפונקים שראיתי מימיי, ומנחית אותם באמצע יער ענק עם שני יוצאי צבא. המטרה? להסתדר ולגדל אופי שלא תלוי בדברים כמו חלב סויה, מסיבות ורומנים מזדמנים. מה קורה בפועל? צרחות, קללות, והרבה מאוד דברים מצחיקים, שמראים שאמנם אפשר להוציא את המילניאלז הללו מהעיר, אבל העיר לעולם לא תצא מהם.
מי לא אוהב את איטליה. ארץ המגף, הפחמימות הריקות לכל דורש, מזג האוויר השמשי והתושבים החמים. עד פה כולנו מסכימים. עוד משהו שהפך כמעט לקונצנזוס – קל מאוד לזהות קיטש מהרגע הראשון, גם אם הוא קורה באחת המדינות הרומנטיות עלי אדמות.
התרעות פיקוד העורף