אם חיפשתם הפתעות באח הגדול, זה קרה אתמול כאשר אליאב טעטי הודח. ללא ספק, זאת היתה ההדחה הכי מפתיעה ואני תוהה איך זה קרה. איך ייתכן שבחלוקת הבית למועדפים ולפחות מועדפים, נבחר אליאב להיות בקבוצת האהודים, בעוד בר נשלחה לקבוצה השנייה של הלא אהובים, ואתמול היא נשארה במשחק והוא הודח?
לחצו כאן וקבלו את עיתון מעריב לחודש מתנה למצטרפים חדשים>>>
אלא אם כן שוב ההפקה דוחפת את אפה ומתערבת. מצד שני, למה שההפקה תנקוט בצעד שלא משרת אותה ויפגע בפופולריות של התוכנית, אם היא גורמת להדחתו של צלע במשולש אהבה, פקטור שיכול להוסיף עניין ומתח לפורמט שלטעמי מתחיל לשעמם ולמצות את עצמו?
אז בעניין התערבות ההפקה, אני לא בטוחה שהפעם זה קרה. ואם כך הדבר, למה הצופים בחרו להדיח דווקא את אליאב, לפני דיירים אחרים? הרי אתם, הגולשים ברשתות, שהזדעזעתם מההתנהגות של דיאן ונתנאל, ברגע האמת משאירים אותם, ואילו את אליאב המנומס והשקט אתם משליכים תחת גלגלי האוטובוס כי הוא לא מספיק צבעוני. אין דיירים אחרים לפני אליאב, שלא מוסיפים ערך מוסף מיוחד ומעניין לעלילה?
לדוגמה, אני לא בדיוק סגורה על תפקידו של שרון בכל הסמטוחה החברתית שמתרחשת לנגד עינינו, ומה בדיוק הוא תורם. חיקויים מוצלחים שהוא מועיל לנדב לנו רק לעתים רחוקות ובמינונים מינוריים כל כך שעד שאנחנו מספיקים ליהנות מהם, הוא כבר חזר למוד של דום שתיקה? אפשר לוותר.
אילנה? בסך הכל חמודה ונחמדה ולפחות נעימת הליכות, שלא כמו כמה מדיירי הבית שהם גסים ו-וולגריים, אבל היא לא מוסיפה תבלין פיקנטי שיוסיף ארומה או טעם מיוחד לתבשיל.
דינה? למען האמת, מתחילה להתיש עם השקפת העולם המיושנת, הכמעט עתיקה שלה, בכל הקשור ליחסים בינו ובינה. אני גם לא קונה את הצורך שלה להרגיע את הרוחות ולפייס בין נצים, כי מאחורי הקלעים היא לא פעם בוחשת בקלחת ועוסקת במלאכת הרכילות.
אז למה בחרו הצופים דווקא להדיח את אליאב? הדעה הרווחת אצל הגולשים היא שמי שגרמה להדחתו היא בר. הכניעה שלו לגחמות שלה ולהתעלקות שלה עליו ביאסו את הצופים והם החליטו ללמד אותו לקח על החולשה שהפגין. אז מרוב שהם התמקדו בו, הם שכחו אותה, והיא ניצלה, לפחות הפעם.
אז שתדע כל אם עברייה שככה זה בחיים: הנשים הקשוחות והתובעניות, סטייל בר, תופסות בסוף את הגברים הכי טובים וכנועים, ועל כן, על כל אימא להזהיר את בנה שלא ייתפס ברשתן.
סאגת אופק וטליה יצאה לנו מכל החורים. מתקרבים, מתרחקים, נוגעים ולא נוגעים, חם, קר, קפוא. הבנו. מה הלאה? תמשיכו לברבר ולהתברבר עד שנצמיח כולנו שערות שיבה? או שתתחבקו ותתנשקו, או שתפרידו כוחות וכל אחד ילך לדרכו. טליה מצד אחד לא מעוניינת, מצד שני עושה לו מין טיזינג מוזר ומסורבל כמו ילדה בחטיבת הביניים שרק התחילה דרכה בעולם החיזורים. מה הפלא שאופק המסכן מתבלבל מהיחס האמביוולנטי, ובסוף מתפרץ עליה בכעס, גם כשהוא אמור בכלל להפנות את כעסו העיקרי כלפי קזאם.
אופק עצמו, האמן, הסופר, המחזאי המתייסר, לוקה בצביעות לא מעטה. אתה בוכה שקזאם מקטין אנשים ואחר כך צועק על טליה ש"תתבוסס בכלום של עצמה?". יש הקטנה יותר ארסית ורעה מזאת? ומה אתה רוצה מחייה? לא היא קשרה אותך לעץ לכל הלילה.
בכלל, יש באופק ובחצי החיוך שהוא מגניב מדי פעם, משהו קר ומנוכר, ואני לא מסוגלת לעמוד על טיבו. המונולוג שלו אתמול בחדר האח נשמע כמו טקסט שהוא כתב עבור עצמו במחזה שבו הוא מגלם את התפקיד הראשי. סורי, לא האמנתי להתפרצות הרגשות הדרמטית והתיאטרלית, משל היה שייקספיר האנגלי. מה רצית? שקזאם יסתכל בעיניהם של כל הילדים שחוו חרם? הוא לא אופטומטריסט. ואיך בדיוק זה ימחה את הצלקות שלהם?
ואם הזכרנו צביעות, או עיוורון לדפקטים שלך עצמך, בר הרי לעגה בזמנו למרינה שבכתה את נשמתה באחת ההדחות. ראיתם את בר אתמול כאשר אליאב הודח? חרב עליה עולמה והיא נדבקה לסינר של "אימל'ה", וכולה בגלל היכרות קצרה וקצת מזמוזים מתחת לשמיכות עם מישהו זר לחלוטין.
וקזאם עצמו? שאלוהים ישמור מהפה שלו שמפיק מרגליות מהסוג הנחות. וכמה אפשר לחזור שוב ושוב על אותם גידופים? ועוד אמרו עליו שהוא מצחיק. מה מצחיק במילה 'אידיוט' שהוא חוזר עליה כמו אחוז דיבוק? מה רע למשל במילה 'מעפן'? 'חרא' או 'זבל'? לא אותנטי וצעיר יותר?