בואו לאכול איתי. תפוח האדמה הלוהט של 'כאן 11', שרוקח בכישרון מתכון משלושת הדברים הטובים בעולם: אוכל, הפרסונות הכי צבעוניות שנכיר, וכמות מסחרית של חוסר טקט. תוסיפו לזה את הקריינות הגאונית של שי אביבי, וזכיתם בתבשיל הכי מרענן שתראו על המסך. זהירות, עלול להכיל שאריות של פוליטיקלי קורקט, ראו הוזהרתם.
למי שעוד לא בקיא בזהב הטלוויזיוני - חמישה בשלנים חובבים מארחים בביתם אנשים שלעולם לא פגשו, מגישים להם ארוחה כיד המלך, ומתבלים באיזו תוכנית אומנותית אם מתחשק להם. בתום הארוחה, יצטרכו המוזמנים לדרג כמה טעים היה להם, ולאחר כל חמש הסעודות המדורג הגבוה ביותר יזכה בטיול קולינרי מעבר לים. שווה, לא? תחליטו בעצמכם.
השבוע, הגשמנו את חזונו של דוד בן גוריון להפריח את השממה, ונסענו את כל הדרך לדרום הארץ. ראשונה ברשימת החברים שלנו לחמשת הימים שחלפו הייתה קארין, בת 25, בורן אנד רייזד בבאר שבע, שהבהירה לפני שנתבלבל שמדובר בנסיכה בגווני זהב ושחור. קלאס באפס מאמץ. קארין אמרה את האמת בפנים, גם אם זה היה מתאים כמו להכניס אצבע לעין אחרי שנוגעים בפלפל חריף, אבל עדיין הפכה לחלק מהחבורה במהירות. אה, והיא הצליחה לקרוע אותנו מצחוק. ומה באשר לאוכל, הסיבה שלשמה התכנסנו? באן עם בשר מפורק שלא זכה לתשואות, פילה בקר ונתח קצבים על פירה כמהין בתוספת מיונז וחרדל, ולקינוח - תותים עם קראמבל וקצפת שלא הפילו אף אחד מהכיסא.
מהצד ההפוך והסולידי יותר של העולם, הגיעה אילנה בת ה־42, גם היא מבאר שבע, דתייה בהשקפתה ואם לשישה, שהביאה את המטבח הגיאורגי לתוכנית ועשתה זאת בצורה יוצאת מהכלל. בין החצ'פורי לקציצות הדג ולטראפלס קקאו שהכינה, כולל גלידה בעבודת יד, אילנה באה לעשות שלום בית. ואפרופו בית, מבט אחד בביתה המסודר, מראה שהיא לא באה לשחק. היא באה לזכות (זהירות, ספוילר).
סופיה, השלישית במספר, היא בת 51 מגן יבנה ואם לחמישה השייכת גם היא לעדה הגאורגית. במה היא עוסקת, אתם שואלים? היא דיג'יי, סטנדאפיסטית חובבת, והשוס הרציני - היא גם עורכת דין. יש לה עמוד אינסטגרם עם מלא עוקבים ועמוד ריקוד באמצע הסלון, ובן זוגה שיחיה, כך התוודתה באחת מהארוחות – הוא בין היתר בן הדוד שלה.
גם סופיה ניסתה להביא את הטאצ' הגאורגי לשולחן, הרבה פחות טוב מקודמתה, ופתחה עם קבבון בסירת תפוח, והמשיכה עם חינקלי ועוגה שלא החליקה בגרון של הסועדים המיוסרים. שמות המנות אמנם היו כולם שייכים לעגת המסיבות, אבל מסיבה לא הייתה שם. החברה לעומת זאת, הייתה נאה על כולם.
כדי לאזן קצת את החגיגה הגיע עודד, סטודנט בן 29 שחי את חייו בדירת שותפים בבאר שבע. אחרי שהצליח להרשים את כולם עם כריזמה מדבקת באופן אקספוננציאלי, הוא בחר לפנק את אורחיו עם סביצ'ה דג, רביולי בצורת כיפות סרוגות שנדבקו כמו דבק שלוש שניות, ובועגלה - שבלול קינמון נחמד למראה. לטעם? פחות על פי חבריו לשולחן. כדי לגוון באפריטיף, לקח עודד מהמסעדה של דוד שלו מגש אינג'רה מפנק, שתכלס הייתי מסיימת אותו לבד אם לא היו מצלמות. אולי גם אם כן. התוצאה הקולינרית הסופית פחות עבדה, אבל האירוח – ללא רבב.
אחרון ורבגוני כמו קשת בענן על ספידים היה רוני ברון, פרואני בן 75 מערד, שלמרות שעבר יום שלם מאז ששמעתי אותו לאחרונה, המבטא שלו פשוט לא יוצא לי מהראש. רוני חי את החלום, יש לו סאונה בבית, הוא אוהב לאכול בשר טוב, ליצור קשרים עם בנות המין השני, ולבקר את המתמודדים שוב ושוב על מה שהכינו.
כמעט אחרי כל אמירה של 'טעים מאוד' מכיוונו, חזר הפריים לעדותו המצולמת של הקאובוי מפרו, שם אמר שתי מילים שלא הותירו מקום לספק בריש מתגלגלת - 'היה קטסטרופה'. גם הוא הכין סביצ'ה, שזכה להרבה פחות מחמאות מזה של עודד, אסאדו שנותר מיותם ברוב הצלחות, ואגס ביין מרלו שלא הרשים יותר מדי. למה בכל זאת רוני הפציע בכל פעם מחדש? כי הצליח להפיח חיים באמירות שכבר מזמן לא לגיטימי להגיד. זה לא הלך, הן עדיין נחלת העבר.
אז כמו שכבר הזכרתי, אילנה ניצחה בענק, והציוות המיוחד הזה שליווינו השבוע לא הסתיר את הפרגונים. פלוס נוסף באירוח שלה היה מופע הריקודים הגיאורגיים שהגיע לפני הקינוח, ועשה אתנחתא תרבותית שהוסיפה לה נקודות.
אם נסכם: מספר היערות לא במקום - צ'ק, רגעים קרינג'יים בטירוף וצמרמורת בעורף - צ'ק, נכנס אלכוהול ויצאו סודות, נכנס מזון ויצאו סודות אחרים. ומה עוד היה לנו? אוכל לא רע בגדול, מלא אמירות קורעות מצחוק שאין שני להן, ואנשים שאיזה כיף שהכרנו. תודה דרום, היית טוב אלינו. מתי מתאוששים מהג'ט לג?