טוב, אז אף אחד לא הכין אותי לזה ששבוע כרמל יהיה הסבב האחרון של 'בואו לאכול איתי' בעונה הנוכחית, והכי גרוע – כולנו גילינו את זה רגע לפני הפרק האחרון, כששי אביבי הודיע בנונשלנטיות שהיום למחרת יחתום את כל מה שראינו בשבועות האחרונים. רגע לפני שאיבדתי את עשתונותיי נזכרתי שתהיה עוד עונה, ושבארוחת החג של ראש השנה נמצא את כל מה שאנחנו כל כך אוהבים ב'בואו לאכול איתי' – אנשים שיגרמו לנו לצאת מגדרנו, על כל המשתמע מכך, אוכל שאנחנו לא מכירים, ואלכוהול בכמויות מסחריות. עם כל השאר, ויש הרבה ממנו, נתמודד.
השבוע טיילנו לאזור הכרמל הירוק, והכרנו בשלנים לא רעים בכלל. רגע לפני שנצלול אל הארוחות אמסור את אהבתנו לטל מזכרון יעקב, מדריך מסעות הישרדות וצייד לקט מוסמך, שהגיע לארוחה הראשונה בלבד ונעדר מיתר התחרות בגלל סיבות אישיות, אותן תיאר בפוסט בפייסבוק. נכנסת לנו ללב מהרגע הראשון, מחכים לך לקאמבק בעונה הבאה.
הראשונה שהרימה את הרף לגבהים היא מורן. עיסוק? כל מה שאי פעם יעלה לראשכם. בין המקצועות הרבים תמצאו מנכ"לית של חברת תוכנה, חברת מועצת העיר יוקנעם ואפילו פעילה חברתית ומשפטנית. המון חומר לארץ עיר. בשאר הזמן המועט שנותר לה היא מבשלת, ולא בוחלת באמצעים כמו להביא תבלינים מרומניה. יש דבר כזה. אם כבר ברומנים עסקינן, למנה ראשונה היא הכינה צ'ורבה, המרק הקלאסי של רומניה, עם כדורי בשר. במנה העיקרית הצליחה מורן להתל בנו מעט, והגישה פאי רועים מנחם וסלט ברוטב חשאי. למה חשאי? כי מתנגדי הכוסברה החיים בינינו לא היו מוכנים אפילו לטעום אותו, מכאן שמה שכוסברה לא יכולה לעשות, מסתורין יעשה כפליים. לקינוח חזרנו קצת למסורת עם ספינג' צרפוקאי, לדבריה של מורן, עם ריבת ענבים שנקראת דולצ'יאצה. עבר טוב.
שני שאירח הוא פאדי מנצרת, האסי עזר של התקשורת בחברה הערבית, שדרן רדיו מצליח וסלב לכל דבר ועניין. חוץ מבית מדוגם וחדר שאסר על המשתתפים להיכנס אליו (סקרנת), הוא הצליח להעמיד ארוחה ערבית מסורתית שזכתה לדי הרבה פופולריות. מרק פריקה היה הסנונית הראשונה, מסאחן, הלוא היא פיתה רוויה שמאכלסת בתוכה עוף צלוי, לעיקרית, וקינוח מסורתי עם אגוזים לסוף הדרך. כשנסיים עם האוכל נדבר על מה שבטח תרצו לדעת – כמה פוליטיקה הייתה שם ומתי זה התפוצץ. כדי שלא תהיו במתח, אגלה לכם ששום הר געש לא פרץ ולכלך את כולם.
אחרי פאדי הגיעה החבורה העליזה אל מעיין, נצר למשפחת סייפים ועקרת בית מאושרת בכל רמ"ח איבריה, שמקפידה להתעורר בשלוש לפנות בוקר לשיחות עם הבורא. לקח לה זמן לשכנע את חבריה לשולחן שכך בדיוק היא אוהבת לחיות, וכשזה קרה היא התפנתה להכנת האוכל. חלת הבית עם סלטים וחציל מטוגן לפתיח הכניסו את כולם לאווירה מנחמת למדי, והמטבוחה שחיכתה שם גרמה למורן להתאהב ממבט ראשון, למרות שאלו לא חוקי הפורמט. לעיקרית, איך לא, קוסקוס עם קציצות דגים וגרגרי חומוס. הביקורת הייתה פושרת יחסית, אבל תוקנה, בערך, בקינוח – עוגת שוקולד חמה וגלידת וניל, ובריקודים במרפסת שתיבלו את האווירה חוץ מלפאדי, שספר את הדקות.
אם חשבתם שעד עכשיו טעים, לא ראיתם כלום. דנה מחיפה, יזמית קולינרית שגרה בבית מעורר קנאה, החליטה שהיא באה ומשקיעה. וזה מה שקרה. ה'סביצ'ה של העליון' פתח את המצעד הקולינרי המרשים, אחריו לא אחר מנתח סינטה עם מח עצם, לצד שומר, תפוח אדמה מדורה וסלט מחטב לגיוון, וסיגר עם אגוזים, שקדים ובוטנים, אותו כינתה 'הסיגר של מסעודה' לסיום מתוק. בואו נאמר שמזל שדנה בחרה צלחות יפות, כי האורחים לא השאירו עליהן כלום. בסוף היא גם ניצחה כמובן, למקרה שתהיתם. ברכות.
מילה או שתיים על המילואימניקית הנפלאה שהתגייסה למלא את מקומו של טל, לארח ולהתארח, הלוא היא חנה, הסלב של חצור הגלילית. את חנה פגשנו בעונה החמישית של התוכנית, וכבר אז הבהירה לכולם בחיוך מי היא מלכת המטבח האמיתית. קצת אחרי התשואות שליוו את בואה מחבריה החדשים למשחק, הגישה ברוחב לב ארוחה שמתאימה לגדוד, עם קציצות שאפילו גרמו לדנה לבכות כי הזכירו לה את סבתה. היד לבישולים לא פגמה בחליפות הרטרו האופנתיות ובבית שנראה כמו מלון בוטיק, וחנה הצליחה להיכנס בשנייה לקליקה הצפונית.