החומרים של סדרת הדוקו־ריגול “שתולה”, שתעלה היום ברשת 13 (ימים ראשון ושני), שכבו אצל העיתונאי צבי יחזקאלי במשך שלוש שנים עד שהובאו לשידור. "יש 3,000 שעות מצולמות שכולן היו צריכות גיבוי משפטי, ובתוכן יש המון דמויות ומצולמים", מסביר יחזקאלי. "ובכלל, הדבר הזה הוא חומר נפץ מול האפשרות לתביעות בינלאומיות, והתהליך הזה מטורף. בכלל, זו הסדרה הכי ארוכה שעשיתי אי פעם".
הסדרה “שתולה” עוקבת אחר בחורה שוודית פרו־פלסטינית שהגיעה לישראל כתיירת ללמוד ארכיטקטורה, עד שהיא פוגשת מישהו מההתנחלות עלי שמסביר לה שיש צד אחר לסיפור. "לאט־לאט היא מתערה בתוך ארגוני זכויות האדם שפועלים ביהודה ושומרון והופכת למעשה לסוכנת מודיעין", מספר יחזקאלי. "אחרי שנה היא מגיעה להנהגה האמיתית, אנשי חמאס, שחושפים בפניה את מנגנון גיוס הכסף לארגונים, ואת הקשר בין ארגון האחים המוסלמים ומפקדת חמאס באירופה לארגוני זכויות אדם. זאת אומרת שארגוני זכויות אדם כמו BDS מופעלים על ידי אנשי חמאס. זה הופך להיות אוצר מודיעיני, כולל סודות שאנשי חמאס סיפרו לה ומתועדים בניירת. אז התחלנו לבנות מזה סדרה. זה מאוד מסובך כי יש המון שימוש במצלמות נסתרות, וצריך גם לשמור על חייה”.
אגב, שילמתם לה?
“בכוס קפה”.
לפתוח את הפריזמה
הסדרה של יחזקאלי עולה על רקע המתיחות הביטחונית הגוברת ביהודה ושומרון, הסכם הגז השנוי במחלוקת עם לבנון ומהומות החיג’אב באיראן. “אם אתה עכשיו יושב עם העם האיראני, עם חבר’ה פשוטים, זה אחרת לגמרי ממה שאתה מכיר מהמזרח התיכון”, אומר יחזקאלי, ראש הדסק לענייני ערבים של חדשות 13. “הם רוצים אותנו ומעריצים אותנו. לא מעניין אותם כל ענייני חמינאי וכו’. זה דור שגדל אחרי המהפכה, והם רוצים חופש. הם רוצים כסף. גל המהומות הזה הראה כמה הם בלחץ וכמה זה יכול להתפוצץ”.
רוב הפרשנויות גורסות שגם הגל הזה לא יביא לנפילת המשטר.
“אני לא יודע אם זה יקרה, אבל היו המון גלי אלימות, בין שבתקופת אחמדינג’אד ובין שבשנים האחרונות. תמיד המערב זרק את המפגינים, וארצות הברית לא הרימה את זה, והמפגינים נטבחו. ראיתי תמונות של קברי אחים שם. אם זה יזלוג לפקידות, לצבא, אולי משהו ישתנה. כמו שאני מכיר את השלטון הזה, הוא כל כך אכזרי וכל כך מוכן לאפשרות הזאת, שבאמת ספק אם זה יקרה. הדרך היחידה שבה זה יכול לקרות היא אם תהיה עריקה ממשמרות המהפכה, וזה עדיין לא קורה”.
וכאן אצלנו, יש סיכוי לרגיעה ביטחונית?
“אתה רואה את הזקן הלבן הזה? אני כבר 25 שנה מדווח על הפלסטינים. הייתי שם כשערפאת נכנס לשטחים. נתתי צ’אנס. ישבתי גם עם אבו מאזן בלשכה שלו, והוא אמר לי: ‘רק תצאו, יהיה פה סינגפור’. אחרי שנתיים, כשכבר תלו את האנשים שלו, שאלתי אותו: ‘מתי סינגפור?’, הוא אמר לי שזה היה כישלון שלהם ושלנו”.
מה דעתך על ההסכם עם לבנון?
"במזרח התיכון זה לא המה, זה האיך. ואיך שלא תסובב את זה, האיך של ישראל היה התקפלותי, פחדני ולא הרתעתי. ההסכם נכנס לישורת האחרונה כי נסראללה יודע שאנחנו, בדיוק כמוהו, לא רוצים מלחמה".
אתה נחשב עיתונאי ימין. היית מגדיר את עצמך כחלק מהעיתונאים שתומכים בנתניהו?
“אל תשים אותי בקטגוריה הזאת של עיתונאי ימין. היו לי דיווחים שהם אולטרה־שמאלניים, והיו לי דיווחים שהם לגמרי ימניים. אני מספר על הפלסטינים לא מה שאני חושב עליהם, אלא מה שהם מספרים לעצמם. המזרח התיכון מספר לעצמו את עצמו, ואת זה אני מביא. זה לא תמיד יושב טוב באוזן או נוח לשמוע, אבל זו האמת. לדעתי אגב, ימין ושמאל זו חלוקה שכולה בנויה מחוסר הבנה של המרחב הערבי. אחד אומר: תן להם, שיעזבו אותנו לשתות פה קפה בתל אביב. השני אומר: אל תיתן להם. שניהם לא מבינים. אני חי במרחב הזה. עד שלא נבין את הערבים לא נוכל לגבש פה ימין ושמאל”.
איך נבין אותם?
“תלמד ערבית, תתערה בערבים, תקרא ספרי לימוד, תלך למסגדים, תקרא שירים, תהיה מעורה בשיח העיתונאי. אני עם הילדים שלי מדבר ערבית. שידעו ויכירו. שלא יפחדו לראות אל־ג’זירה על המסך. לדעתי כל אזרח ישראלי צריך לצפות בערוץ הזה כדי להבין. תפתח את הפריזמה. 150 שנה אנחנו סופגים פה טרור. הטרור תמיד יהיה. הטרור הוא תוצאה של אפשור. עצם זה שאתה מדינה דמוקרטית, שמתנהלת כמו שהיא מתנהלת, זה מאפשר טרור”.
אז מה הפתרון?
“אין פתרון. באסלאם לא ייפתר שום סכסוך”.
הודנה?
“הו, התחלת לדבר. יפה. אם אתה אומר: ‘בוא נעשה הסכמי ביניים ארוכי טווח, כמו שני שבטים’, זה משהו אחר. המזרח התיכון הוא בבסיסו שבטי. זה לא מדינות. זה שבט ודת, והדת הופיעה הרבה אחרי. כששבט עושה הודנה, זה מגיע רק ממקום חזק. אתה צריך לבוא ולהגיד: ‘אתה צמא למים? אנחנו מוכנים לתת לך מים, אבל תבין מי פה בעל הבית’. וגם אם אתה סוגר על הודנה, תמיד תהיה ערני כי יש פה המון מרחב יצירתי להפרה. מ־2005 נהרגו קרוב ל־10 אלף פלסטינים. אם היית אוכף הפרה ראשונה אחרי ההתנתקות, זה היה אחרת. שוב, אני מדבר על האיך, לא על המה. אם היית משקיע כוח אש רציני אחרי הטיל הראשון, היית חוסך אותם, וגם את אלפי הישראלים שמתו מאז. אתה חי אירופה, הם חיים מידל איסט”.
מה ראשי הממשלה לדורותיהם לא מבינים בניסיונות שלהם לחתור להסכמים?
“אנחנו אנשים מערביים. החיים שלנו נוחים. כשאני נולדתי בשנות ה־70 ההורים שלי אמרו לי שאולי לא נלך לצבא. שנהיה בלונדינים. ערפאת אמר לי: בלונדינים לא נהיה. והוא הוסיף בפשטות: ‘אתם עושים הסדר כדי שיהיה שקט, אנחנו עושים הסדר כדי שלא תהיו’. אתה מבין את המשפט הזה? פוליטיקאים מנסים למצוא פתרונות. אני מדבר על המהות”.
מחיר בקלפי
יחזקאלי, 52, אב לשבעה, מתגורר בהתנחלות בת עין. לדבריו, הוא מתבודד פעמיים ביום וטובל במעיין. בנוסף, אין לו טלוויזיה בבית. הוא נולד בירושלים להורים שעלו לישראל מעיראק. לאורך השנים עבד ככתב השטחים בגלי צה"ל ובמגזין "יומן" בערוץ הראשון. בשנת 2002 הצטרף לחדשות 10 כראש הדסק לענייני ערבים.
חבר אמר לי לפני הראיון: “יחזקאלי הוא בעצם כהניסט בתחפושת”. מה אתה חושב על תופעת בן גביר?
“את בן גביר אני לא מכיר. אבל אני יודע שאם הוא עולה, זו ריאקציה לדברים שקורים. 'שומר החומות', חוסר ביטחון ברחובות, אז מצאו בן גביר. אם היה מישהו אחר, היו בוחרים בו”.
היו פה 12 שנות ימין, אז ריאקציה למה?
“לא מעניין אותי ימין ושמאל. יש חוסר ביטחון בחברה שלנו. גם כשבדואי גונב בלהבים רכב, או כשפורצים הביתה ואונסים ילדה ישראלית או כשמטרידים מינית ברחוב בבאר שבע, יש לזה שם אחד – ג’יהאד. כל עוד אתה לא מכיר בזה או קורא לזה ככה ומכנה את זה ‘רקע פלילי’ או ‘רומנטי’, תדע שיש לזה מחיר בקלפי. אתה לא יכול ללכת בלוד וברמלה, בבאר שבע ובירושלים, מה חשבת, שלא יבואו עם זה חשבון בקלפי? אז החבר שלך שאמר את זה, הייתי מציע להגיד לו שמאחורי כל החיוכים יש פה יהודי. אבו מאזן רוצה את צפת. ואגב, למה לא להחזיר את האדמה של רמת השרון? יש כאלו שרוצים אותה. אז אולי גם אתה כהניסט? להרגשתי, יש לי יותר שעות עם ערבים מאשר החבר הזה שלך”.
אתה נתפס כיום כאאוטסיידר בתקשורת המסורתית, אבל זה לא תמיד היה ככה. מדוע התחולל שינוי?
"אני מ־1998 בתקשורת. אם תיקח 24 שנות סיקור שלי, אז אמרו עליי מה שאתה רוצה. אורי דן, היועץ של שרון, אמר שצבי יחזקאלי תקע את דגל אש"ף בישראל, כי ברגותי היה חבר שלי. ואת ברגותי הכרתי טוב וביקרתי אותו בכלא. אז מה תגיד? אני מביא את מה שאמרו".
קיבלת הצעות מערוץ 14?
"לא, אבל כשערוץ 20 עלה, הייתה לי תוכנית אירוח בשם 'מסע לילי'. קיבלתי הצעות מערוצים אחרים אבל לא מ־14".
בתחילת הראיון סיפרת שהופתעת שבלב תל אביב אנשים ביקשו ממך סלפי. אתה מתגעגע לימים שבהם היית סמל סקס?
"עברתי מהשב"כ לגלי צה"ל, שזה לצאת מעולם הצללים ישר לאור הזרקורים. רציתי להיות בפרונט. אם לא היה לי צורך לקבל אהבה מבחוץ, לא הייתי הולך לטלוויזיה. אבל קרה פה עוד משהו. חזרתי בתשובה. אני דוס. וכל הזוהר הזה זר לעולם שלי, אבל זו השליחות שלי. אז אני עושה את זה, אבל פחות בכוכבות, אני לא לוחץ ידיים, לא מתמנגל ומגיע למקומות. אני חושב שהסיבה שיש כלפיי אהבה בציבור היא בגלל שאני עושה את האמת שלי”.