מול קהל שתול
אחרי השירות בלהקה, שאולי הפתיע כשפנה ללימודים בסמינר למורים. בהמשך יצא לברזיל, שם לימד עברית ולמד קולנוע. “חזרתי הנה בהחלטה לא ללמד יותר", הוא מעיד.
אבל התוכנית הקרובה ביותר לליבו של שאולי הייתה ונשארה “קרובים קרובים". “בשבילי, כמי שרואה עצמו כבמאי של שחקנים, אוהב לעבוד איתם ותלוי בהם, הסדרה הייתה בילוי אחד גדול“, הוא מצהיר.
מתברר שהקהל בסדרה היה בחלקו שתול. “בחרנו צחקנים טובים מבין עובדי החינוכית, שעברו אצלי סוג של אודישן", הוא מודה. “עם הזמן למדתי לזהות את הצחוק של כל אחד מהם".
צילומי הפְנים של “קרובים קרובים" נעשו באולפני החינוכית ואילו צילומי החוץ - ברוטשילד פינת החשמונאים בתל אביב. הרחוב שבו ממוקם הבית נקרא ויטק, כהנצחה לבעלה של טירמן, שנפטר זמן קצר לפני תחילת הצילומים. “העדפנו בית ישן", מעיר שאולי. “בחרנו את הבית הראשון שלידו עצרנו בשדרה".
“בעיניי, שאולי הוא אחד הבמאים הכי טובים בארץ", קובע התסריטאי אפרים סידון, שותפו של שאולי ביצירת “קרובים קרובים". “הוא איש צנוע שיודע מצוין לעבוד עם שחקנים ומשרה עליהם ביטחון. בצילומי הסדרה הם נתנו בו אמון בעיניים עיוורות. זאת, כשהוא איננו מהבמאים שצועקים כדי להטיל מרות. אצלו הכל בדרכי נועם ועם בדיחה טובה. הוא במאי מהאסכולה הישנה, שלא מתבסס על טריקים של מצלמות. בקיצור, גאון".
לחיי הטלנובלות
יצחק שאולי חתום גם על בימוי סדרת הלהיט לנוער “לא כולל שירות" (“הם היו לא רק מוכשרים, אלא גם ממושמעים", הוא אומר על כוכבי להקת “צעירי תל אביב"), ועל הסדרה הקומית “חצי המנשה". אבל בהמשך הוא נעשה מזוהה עם הטלנובלות בטלוויזיה הישראלית. “כשהחליטו להעלות טלנובלה מתוצרת הארץ, הפקידו את זה בידיי", הוא משחזר. “על המקום התקבלה הצעתי לשלוח אותי לארגנטינה, ארץ הולדתי ומעצמה בתחום הטלנובלות. כמה דברים שראיתי שם אימצנו ב’לגעת באושר’".
במשך השנים שאולי ביים לא מעט בתיאטרון, בדגש על תיאטרון יידישפיל. “כמו שבטלנובלות שביימתי סגרתי מעגל עם הילדות שלי בבואנוס איירס, כך סגרתי ביידישפיל מעגל עם היידיש, ששמעתי המון בבית", הוא אומר.
התרעות פיקוד העורף