אני תמיד מהופנטת כשניר דבורי מדבר, הוא יודע להציג את הדברים עם הפאתוס וטון הדיבור שלו. ולרוב, אני מחשיבה את דעתו ועמדותיו למרות שאני תמיד יוצאת מנקודת הנחה שהוא כתב צבאי שניזון ממידע של בכירים בצה"ל ולכן גם מחויב ונאמן לתפיסתם ומשנתם.
אבל אמש זה כבר היה מגוחך, ניר דבורי פשוט זלזל באינטליגנציה של הצופה, כשהפך את הרצי הלוי לקורבן, ולרגע אחד השכיח את הטבח. חשוב לציין שדבורי סייג את דבריו והדגיש את המובן מאליו כי על הלוי האחריות של השבעה באוקטובר והתפטרותו הייתה צעד מתבקש. אולם אז הגיעו דקות מביכות. שלי אישית כיווצו את הבטן, כי חוץ מלהיכנס לחדר המיטות של הרצי הלוי, הוא אמר את הכל, עשה להרצי הלוי חיים שכאלה והציג אותו כקורבן מיוסר כשהוא מדלג על כל תחנות חייו מאז השבעה באוקטובר.
"האיש מאוד השתנה מאז השבעה באוקטובר, ליוויתי אותו לפני ואחרי המלחמה, יצא לי לדבר איתו כמה פעמים, הדבר הזה ממש השפיע עליו פיזית", סיפר. "ראיתי אותו מצד אחד בצוק איתן כעמוד שדרה מפלדה שעמד בלחצים שלא עמדו עד היום לפניו, אולי כמו דדו שלא הייתה לו חזית בגב, לרמטכ"ל הזה הייתה גם חזית בגב מתוך המדינה", אמר דבורי והמשיך את דברי ההלל המשתפכים על הרמטכ"ל המתפטר.
אחרי שהוצאתי ממחטה, חשתי רחמים ועצב עמוק על האיש המסכן הזה שחווה טראומה אישית, הוסיף דבורי להצביע על נקודות ההצלחה וההישגים של הלוי אחרי השבת השחורה, ויש להודות כי במקרה הזה הצדק לגמרי איתו: "הרגע שהוא לקח אחריות, הוא אוסף את הצבא ולוקח ומביא את צה"ל להתאוששות שאין לה אח ורע בעולם, ראית מה צה"ל יודע לעשות".
דעתי חלוקה בנוגע לדבורי, מצד אחד קשה לי לשמוע את דברי ההלל שהוא שופך על הרמטכ"ל בניסיון לנקות את תדמיתו של הלוי, רגע לפני שהוא עוזב את תפקידו, מבלי להזכיר ששמו יירשם לעד כמי שתחת פיקודו אירע האירוע הקשה בתולדות המדינה. אנחנו בבעיה אם לא נדע לבקר בחריפות כל גוף במדינה, כולל הצבא, אפילו שהוא הפאזל האנושי של מדינת ישראל על כל גווניה, למעט כמובן המגזר החרדי.
יחד עם זאת, זו זכות ענקית שיש לנו אדם אחד כמו דבורי, המגדלור בתוך החושך הפוליטי הצבוע, שמשמש המגן האנושי שדואג בחירוף נפש לאינטרסים של הצבא ובעיקר מול הדרג המדיני שמנסה להטיל אשמה על הצבא ולטייח את חלקו הגדול ביותר באירועי השבעה באוקטובר.
התרעות פיקוד העורף