הפרק האחרון של "חתונה ממבט ראשון", נפתח רגע אחרי הפרידה של חיה ומור. חיה פתחה הכל, חשפה איך מור התייחס אליה במהלך הפרידה, ואני ממש לא אהבתי לשמוע את מה שקרה שם. ״חיה מיציתי״, שהשיבה ״בוא נדבר״. הוא הציע לה גם לפנות את הדירה בשתי נגלות - לפי מה שחיה מספרת, זה היה הדבר הכי נחמד שקרה בשיחה. יש למור מזל שהקטע לא היה מצולם.
בין שלל התירוצים לסיום הקשר שניסה מור לספק, היה אחד בולט במיוחד - הפיפי של טוי, הכלב של חיה. אני באמת לא קונה את כל התירוצים, תצא גבר, תגיד שפשוט לא מתאים - מול המצלמות בצורה מכבדת, זה מה שמגיע לחיה. גם קשר צריך לדעת איך לסיים.
במעבר חד: אולה ואופיר. פיספסתי פרק אחד או שניים, אני מודה. אבל אני עדיין חושב שהם עוד זוג שכבר מזמן היה חייב להיפרד. עם כל הכאב ולמרות הנאום הכמעט משכנע מול החברות, זה לצערי לא יחזיק. אז אולה רואה את אופיר ״אחרת״, אבל זה עדיין לא מספיק.
בסוף אם היא חווה אותו בתור ״חבר טוב״ שהיא הייתה רוצה שיהיה לה - זה בהחלט בסיס טוב. אבל שוב לא מספיק. אולי מתנה וקישוטים ליום הולדת של אופיר ישכנעו אותי? אני גם לא חושב.
במעבר נדרש: אני רוצה לדבר על העליהום שנוצר סביב חן. היא כתבה היום: ״רציתי להתחיל את הפוסט הזה בהסברים על העריכה ועל זמן המסך מתוך כל כך הרבה צילומים ועל מיליון צדדים שיש בי ולא רואים. אבל. אני מבינה שזה לא יעזור״. ואולי זאת באמת נקודה חשובה - להבין שלא תמיד אנחנו רואים הכל.
ובחזרה לפרק האחרון: חן אמרה לברק שהיא "מפחדת שאנחנו לא באותו מקום״, הייתה דרמה סביב המשפט הזה. בסוף, זה משפט שהוצא מהקשרו. כי גם במשפט הזה יש ניסיון למתוח גבול ולהבין איפה ברק עומד. עם זאת, במה זה שונה מכמעט כל אחד ואחת שנכנסים לזוגיות?
וקצת נחת לסיום: אסף ומינדי שאחרי המעבר לתל אביב הולכים ופורחים. בפרק הזה קיבלנו עוד הצצה לקשר שנותן תקווה, עם מחווה של מינדי ליום ההולדת של אסף. בגדול, הם באמת בין היחידים העונה שעוד נותנים סיכוי לפורמט.