מנהלת נופים עושה בקיצוץ קרדום לחפור בו, כדי להתפרסם ולהתקדם. לטענתה, אצלה בבית הספר לא שובתים אלא מדברים. לא מוחים אלא משוחחים. ההופעות הטלוויזיוניות שלה מבהילות. אם דרך המסך היא מצליחה להפחיד, אז מעניין מה קורה בחדר המורים. היא עצמה לא מדברת אלא צועקת וכמובן, תמיד צודקת. אין בה מידה של ספק, הרהור או תהייה.
מורס משוכנעת שהמורים בבתי הספר מופעלים על ידי קפלניסטים ומוסיפה: “מה שלא הצליחו בקפלן, קרי להפיל את הממשלה הנבחרת באופן דמוקרטי, שלא כמו יאיר לפיד, אפרופו, שלא היה לו רוב, הם רוצים להצליח עם הקיצוץ של ה־3.3% בשכר המורים... כמו במחאה של קפלן".
כשהיא נכנסת לטראנס, אי אפשר לעצור אותה. מדובר בהר געש של דעה אחת שטוענת - הכל קפלן. היא מפלרטטת עם כל הטיות שם משפחתו של הפעיל הציוני, רק כדי להבהיר את הנקודה. היא בדיוק מסוג המורים שכולנו זוכרים לרעה - אפס הקשבה, או הכלה, או הבנה, או גמישות, או פשרה. רק מנטרות ששיננה לעצמה היטב ופולטת אותן בקצב רצחני.
המציאות טופחת על פניה ועל טיעוניה, אך היא ממשיכה בטנטרום אנטי־קפלניסטי שאינו יודע די. קפלן השתלט. קפלן שלח זרועות. קפלן מנסה לעשות הפיכה. לפי אתר העירייה, שלושת הערכים של בית הספר נופים שבהנהלתה הם: שייכות, העצמה ובחירה. רק אם אתה לא מגלה שייכות לקפלן, העצמה מהפגנה, או בחירה לא נכונה.
בעבר טענה בפודקאסט שהתלמידים מנותקים מהמורשת, מהתנ"ך ומהמסורת הישראלית, ושחייבים לצרף אשכול לימודי מסורת, כדי שנרגיש מאוחדים ולא נתפורר כחברה. ובכל זאת, העובדה היא שב־7 באוקטובר - ללא אשכול של מסורת יהודית בבתי הספר - בוגרי מערכת החינוך, בני 20 עד 40, הצילו את המדינה מכיליון שכמעט הביאו עליה כמה מבני הדור הקודם - שדווקא כן למדו בבתי הספר לימודי תנ"ך ותושב"ע. כלומר, אין קורלציה בין לימודי יהדות ללכידות.
מורס היא תבנית נוף ממשלתה. היא בדיוק החומר המירי רגבי-מאי גולני-שלמה קרעי. מתאימה לשלטון כמו כפפה ליד. היא קוראת לעצמה “לוחמת זהות לאומית" ואף התארחה בוועדת המשנה להגות יהודית בכנסת של גלית דיסטל אטבריאן. זו אחת הוועדות שבה מרבים לתפוס את הראש בדאגה על מחסור בתכנים יהודיים במערכת החינוך ועל תוכניות ליברליות ופרוגרסיביות שכביכול שוטפות אותה. דיסטל אטבריאן עצמה, אחרי שנכשלה בהסברה ובדברור, ואחרי שהודתה בפילוג ובשיסוי, מוצאת את עצמה כיום בענייני הגות והתבכיינות.
באותה ועדה היא בדרך כלל נדהמת, נחרדת, משתוממת, נסערת, בוערת, כועסת ומתקוממת. שום דבר פרודוקטיבי אין באמתחתה. לא בכדי הלכה הזרזירה אצל העורבת. הצירוף של צעקנות וקורבנות עובר כחוט השני במסדרונות השלטון. מנהלת בית הספר נופים הבינה מזמן היכן מרוחה החמאה ועל איזו פרוסה. כרגע היא רוכבת על גלי הלאומיות־דתיות־ימניות. הערכה זהירה: היא תגיע מהר מאוד, רחוק מדי.
התרעות פיקוד העורף