ואם נדמה לכם שזה סתם עוד עימות בין שתי נשים תחשבו שוב. שני לא בעימות עם תרצה. אבל העריכה חדה, מדויקת, עם סיפור ברור מציבה את שתיהן על שני קצוות של אותו ציר. תרצה היא זו שמנסה להסתדר, להתנהל, לא להסתכסך. שני היא זו שלא מסוגלת לשתוק. גם כשזה לא חכם, גם כשזה לא כדאי. תרצה נראית כאילו כל מילה שלה עברה ועדת אישורים. שני מדברת מהבטן. זו דינמיקה מרתקת אולי הכי מעניינת שהייתה לנו העונה.
כבר מתחילת הפרק שני מופיעה בכל סצנה אפשרית. היא בתוך הריב עם איסקוב, בתמיכה ביוכי, בשיחות אסטרטגיות עם יובל, בחיבורים מפתיעים עם מושיקו, ובעיקר בולטת, חיה, נושמת, מחייה את המסך. אי אפשר להתעלם ממנה. האח הגדול הבין את זה ונותן לה את כל הבמה.
ובזמן שהיא מתפוצצת, תרצה נסוגה. היא חוזרת לדינמיקה הקבועה עם איסקוב, הפעם כי יש להם אויבת משותפת (יוכי), ולא מתוך שינוי גדול אחר. התרומה שלה לפרק נבנית דווקא ברגע שקט מאוד, רגע שבו חברים מהצבא באים להפתיע אותה ולחבק אותה. לראשונה מאז תחילת העונה, תרצה בוכה. לא בגלל איסקוב. בגלל עצמה. הרגע הזה מרגש, כן, אבל גם מסמן: בשביל לראות את תרצה באמת צריך להוציא אותה מכל קונטקסט חברתי. רק אז היא נפתחת.
ובתוך כל זה הייתה לנו את משימת הודו. או במילים אחרות: הקרנבל הכי קרקסי שראינו בשנים האחרונות. כי רק בישראל ניכוס תרבותי זה פאן היסטרי.. ולי זה תמיד עובד. דרור, בתפקיד הגורו, הופך לדמות קומית מהמעלה הראשונה. הוא מקבל סמכות לחלק את הדיירים לקאסטות, בוחר במה שמרגיש כאקראיות מוחלטת, והופך תוך רגע לאיש הכי שנוא בבית.
והכי מצחיק? הוא בוחר בשני לקאסטה העליונה והיא, עדיין מצליחה להתעצבן. כי שני לא יודעת להפסיק להילחם. גם כשמניחים לה זר היא בודקת שאין מתחתיו מטען חבלה. היא מרגישה שדרור פוחד ממנה, ושאם מישהו אחר היה אומר את מה שהיא אומרת לו, הוא היה מתפוצץ. ודווקא כאן יש לה טענה מעניינת: היא דורשת יחס שוויוני. גם בביקורת. ודרור, שמסביר שהוא בכלל לא פוחד. ואני כאן להסביר לשני שדרור דווקא מאוד מחבב אותה, ולכן הוא מוחל לה על דברים שלא היה מוכן לקבל אצל אחרים.
שני ממשיכה לעבור מסצנה לסצנה. יש לה ריב עם חן, ביקורת מיובל, חיזוק לשירז, וגם רגע מרגש עם יובל שבו הוא משתף שגר אצל ההורים, שאין לו ביטחון, ושהבית עוזר לו להתחזק. אלו רגעים קטנים, של אינטימיות בתוך כל הרעש והם הופכים את שני לא רק לעוצמתית, אלא גם לאנושית.
ובהמשך סצנה מפתיעה: יוכי מקבלת משוב מהדיירים על כך שהיא לא יודעת לקבל ביקורת, ושוב מתפוצצת. תרצה מיד נכנסת איתה לעימות, והנה שוב חוזר דפוס מעניין: יוכי ושני מייצגות את הקול הנשי החזק, תרצה ושלקה את הקול הנשי הכנוע, המהסס, המתנצל. שני טוענת בצדק, שכל דייר שקט מקבל אהבה, וכל דייר דעתן מקבל אש. ואין לי ספק שהדיירים מעדיפים לידם אנשים שקטים ואנמים שלא יסיטו מהם את הזרקור.
באופן כללי האח הגדול מתחיל לבנות מחדש את העונה. יש דמויות חדשות שמתבלטות (שירז, יוכי, מושיקו), דמויות ותיקות שמקבלות נפח (דרור, שני), ונרטיב של דואליות שמסתמן כקו מוביל: שקט מול רעש, הכלה מול עימות, האחת שבוכה מול השנייה שלא תוריד את הראש.
ובזמן שהאח מנסה להנחית עלינו שוב "משימות רגשיות" כמו כתיבת פתקים ו"סדנת קואוצ’ינג", הפרק חי בעיקר בזכות נשים, שני, יוכי, תרצה שמחזיקות את הפריים טיים הערב ביד רמה. תרצה אולי זוכה באהבת הקהל, אבל שני היא זו שמעניינת באמת.
התרעות פיקוד העורף