זה מעט מפתיע, כי ארץ נרקומנית של חדשות, שבכל רגע ממתינה לאסון הבא שעל בטוח יגיע, אמורה להסתער על הערוץ המבטיח, או לפחות להעניק לו כמה אחוזי התייחסות, בטח בשעות היום, כשעיקר שידוריהם של הערוצים המסחריים הם תוכניות אוכל משמימות (עכשיו אני מוציאה את השומר שהשריתי במרינדה של תפוח אדמה וגריז) אך היא לא משלטטת ל-i24NEWS.
תשכחו שייחסתי כאן לשרון גל היגיינה אינטלקטואלית כלשהי. שתי קביעות גסות ומקוממות מונחות בבסיס השאלה (הראשונה) ששאל את פורן. האחת היא שהמחאה - ולא המהפכה המשפטית שגרמה לה - היא שגרמה לפלסטינים לתקוף את ישראל. אפשר, בטח שאפשר לטעון שהמחאה אשמה. אפשר להתווכח על כך. לקבוע מראש, בטח מול גיא פורן, זאת פרובוקציה ברורה.
והשאלה השנייה לשרון גל היא: מה נזכרת עכשיו. המלחמה, בסיועה הנמרץ של הממשלה שבה גל תומך, מתמשכת כבר כמעט שנתיים. בטח שצריך לברר מי אשם, כאשר הממשלה שבה גל תומך, נזכיר, מניחה כל מכשול אפשרי בפני ועדת חקירה שתברר זאת. וגל יודע זאת, אז לשם מה הזמנת את פורן לאולפן? כדי להתנגח בו? לעשות עוד פרובוקציה?
איזו היגיינה אינטלקטואלית ואיזה בטיח. גל רצה להסתכסך. כשפורן החל לענות לו, גל חתך את דבריו באופן שלא נראה כל יום על המסכים שלנו. הוא לא נתן לו להגיד יותר משתי מילים לפני שנכנס לדבריו. תן לי לדבר, אמר פורן, תן לי לדבר, וגל, במופע נדיר של גסות מביישת ומבזה בעיקר את עצמו, חתך אותו שוב ושוב עד שבלתי אפשרי היה לצפות במשדר הזה.
המפגש הזה בין גל לפורן אכן צריך ללמד לקח כל מרואיין בפוטנציה ששוקל אם לקבל את ההזמנה וללכת לאולפן i24NEWS. אם אתה איש ימין וצרחן, אתה בטוח שם. לא יקדמו את פניך בגיגית מי שופכין. אם אתה איש שמאל רגוע, שחושב שמישהו יקשיב לדבריך באולפן, אתה תמים ותשכח מזה כמה שיותר מהר. שב בבית, במזגן, וצפה בערוץ אחר. זה מה שאני מתכוון לעשות מכאן ואילך - גועל נפש יש לי בחדר הפחים בבית.
אבידע הוא מספר רהוט, כל דקה ושנייה מצוי על סף הצעקה, לוקח אותך אחריו אל הממ"ד ההוא, אל "בשעת הצהריים אשתי מתה מאובדן דם. בערב ראיתי שהילד שלנו מת". ואתה יושב צמוד לכיסא, מרגיש ויודע שהאדם שמולך היה שם, בתוך התופת הזו ממש, שערות זרועותיך סומרות, הזעם מתכדר בתוכך מחדש, ואבידע מסביר משם את דעותיו הימניות וזה טוב. זה אפילו מצוין. זה שיעור טוב לשרון גל - אפשר להציע נקודת מבט ימנית גם בלי להתבהם.
התרעות פיקוד העורף