חושבים על פרק ב'? הצצה ב"חתונה ממבט שני" מספיקה כדי להתחרט | מיקי לוין

כי אם בוחנים את העונה הנוכחית לעומק, כמעט בכל הזוגות, הנשים הן אלו שמסבכות, שמטילות ספק, שלא יודעות מה הן רוצות. רוצות, לא רוצות. נמשכות, לא נמשכות. מבולבלות. מפחדות ובעיקר לא רוצות. לעומתן, הגברים הם אלה שנראים מוכנים יותר להתפשר, להכיל, לתת צ'אנס - הם תמיד בעניין.

בעונות קודמות תמיד נמצא גבר אחד שביקר בקול רם את המראה, את השידוך, את הבחירה. כאן, השקט או הכניעה לבחירה, של החתנים בולט. אם מישהו מתלונן, הוא עושה את זה בעיקר בינו לבין עצמו. כמו תלמידים ממושמעים שעברו דבר או שניים בנישואים הקודמים שלהם, שגרמו להם באוטומט לציית ולקבל כל גזירה.

---

פרק ב' זה סיפור אחר

אחת ההבנות החזקות שעולות מהפרק ומכל העונה הזו, היא ש"פרק ב'" בחיים הזוגיים הוא לא סתם המשך טבעי של פרק א'. זה עולם אחר לגמרי. זוגות בפרק הראשון באים לרוב בלי מטען כבד מדי, אולי מערכות יחסים קודמות, אבל לא ילדים משותפים, לא בית משותף, לא חבילות של הרגלים ושריטות. הם יותר גמישים, קלים יותר לעיצוב, פתוחים לניסיון.

לעומת זאת, ב"חתונה ממבט שני", ראינו עד כמה המורכבות של פרק ב' כמעט משתקת. כל אחד מגיע כבר "מעוצב", עם שריטות עמוקות, פגיעות ישנות והרגלים שקשה עד בלתי אפשרי לשנות. החבילות האישיות כבדות, ולעיתים גם בלתי ניתנות לנשיאה הדדית. זה מה שהופך את הסיכוי שהשידוך המלאכותי הזה יצליח, לכמעט אפסי. וכמו בכל תוכנית ריאליטי שיש בה מנצח, במקרה של הריאליטי הזה אמור להיות זוג מנצח, אבל היות שאין לי ציפיות מאף זוג אני אתחיל להצביע על מי שראוי למדליה.

החתן מתן גל, ראוי בעיניי לצל"ש. ההתנהלות שלו מול הילה היא שיעור של סבלנות, הכלה ואורך רוח. הילה לא מרימה קול, לא שופכת דמעות בקלות כמו הכלות האחרות, אבל הקרירות, הנוקשות והמורכבות שלה צורבת וכואבת. היא לא משתפת בתחושות ומהמעט שכן משתפת זה תמיד בטון ביקורתי ומקטין, לא נותנת מקום לרוך, ובמקום להיפתח סוגרת דלתות והזדמנויות.

הסצנה אתמול צעקה את זה - הוא הגיע איתה להסתפר וכשלא נמצאה עבורה מספרה היא שיכנעה את מתן להסתפר ואז כעסה שלקח לו יותר מדי זמן, אז היא שברה את השן וציפתה שהוא ייכנס יחד איתה למרה שחורה, וכשזה לא קרה היא הודיעה שהוא לא הגבר שלה. האירוע הזה הוא עדות לקושי העצום לייצר תקשורת פתוחה ובריאה. מתן מנסה, נוגע גם בנקודות רגישות, שואל והיא בוחרת להישאר בחומה מנוכרת. ועדיין, הוא לא מרים ידיים, ומנסה וקשוב - רק על זה מגיע לו פרס.

צל"ש מגיע לכלה חן ליב עוז

אם יש דמות אחת שמצליחה לבלבל את הצופה עד כלות, זו חן אבל בעיקר לבלבל את עצמה. היא לא יודעת מה היא רוצה מעצמה, פעם רוצה שיתקרב, פעם שיתרחק, היא לא רוצה מגע וכן רוצה מגע. היא לא רוצה תשומת לב וכן רוצה. אחרי שהיא מסבירה ללירן, בחומרה ובנחישות, שאין לה שום רצון במגע פיזי ושהיא צריכה המון זמן, פתאום היא זורקת בקשה מפתיעה לאוויר: "תן לי נשיקה בפה... קטנה. לא גדולה. קטנה."

ולירן? חייל ממושמע. לא מרים גבה, לא מתבלבל, פשוט מבצע את ההוראה כמו נציג שירות לקוחות שעובר צ'קליסט. נשיקה קטנה בדיוק לפי הספר. ומה הוא מקבל בתמורה? "תודה רבה". לא חיבוק, לא חצי חיוך, לא "איזה כיף שהתקרבנו". אלא "תודה רבה" בנימה שמזכירה מלצרית שהביאה את החשבון או פקיד בעירייה שסיים להחתים טופס.

ואם לא די בזה, שנייה אחר כך היא כבר בוכה. חן מדגימה הלכה למעשה עד כמה המורכבות הנשית יכולה לשתק זוגיות בראשיתה. אם זו בחירה מודעת של ההפקה, אין ספק שהם צדו את הדמויות הנכונות. לחן מגיע צל"ש על זה שהיא בעיקר מצליחה לשרוד את עצמה.

נועם ונטלי פול גז בניוטרל

בצד השני יש את נועם ונטלי. נטלי באמת מנסה ומשתדלת, אבל הכל מתפרק לה בין הידיים. היא ניסתה להתקרב בקפיצה של עשר מדרגות בבת אחת, כשהזמינה את נועם לישון איתה. זה היה צעד ענק מדי בשבילה, ובבוקר היא נשברה ובכתה כי נרתעה מהמגע. ההמלצה של יעל ללכת על מחוות פיזיות קטנות, כדי ליצור משיכה פיזית, כמו מסאז' רגליים, התחלפה אצלה בהזמנה גדולה מדי והתוצאה הייתה רתיעה ועשר צעדים אחורה.

שרון וירדן – הפחד מהמים הקרים

גם אצל שרון וירדן הפער ברור: הוא בעניין שלה, היא כנראה גם בעניין שלו, אבל הפחד משתק. ירדן מציגה כלפי חוץ תמונה "Happy", אבל בפנים היא מלאה חשש. היא מעדיפה להיות לבד מאשר להיפגע. סיפור מוכר של רבים שמעדיפים לא לטבול במים הקרים, למרות שברור להם שאם רק יעזו, המים יתחממו בהמשך.

בסופו של יום, "חתונה ממבט שני" היא לא רק בידור. היא מראה חברתית. הפרק של אתמול חשף את הקושי של כולנו לאהוב מחדש אחרי שברון לב, וחיים מורכבים של פירוק פרק א' - להכיל את המטען של האחר, ולנסות ליצור משהו יציב בתוך כאוס רגשי.

והתחושה שנשארת אחרי הצפייה היא שאולי באמת עדיף להשקיע עוד קצת בזוגיות הקיימת, של פרק א', גם אם היא לא מושלמת, מאשר לקפוץ שוב אל בריכת חוסר־הוודאות של "פרק ב'".

מה שבטוח שאני לא ממליצה לזוגות בפרק א' ששוקלים להתגרש לצפות ב"חתונה ממבט שני", כי הם עד מהרה יעשו סיבוב פרסה ויקבלו רגליים קרות רק מלצפות בדינמיקה של זוגות בפרק ב', ויעדיפו להישאר עם הישן והנודע, כי הבחוץ לא כזה נוצץ ומזהיר כמו שהוא נראה.