הביקורות על התוכניות לא היו חיוביות במיוחד, כאשר הנקודה המרכזית התמקדה בכך שהתאגיד הרס שעשועון בינלאומי מצליח ולא הצליח להפוך אותו ללהיט שהוא בשאר הארצות. על פי אותן הביקורות, רשף לוי היה דווקא נקודת האור של התוכנית, אבל הוא לא יצר את התוכנית, לא סחף אותה להצלחה מסחררת, אלא החזיק מעל המים גרסה ישראלית כושלת לפורמט הולנדי שהצליח בכל רחבי העולם.
הרזומה של לוי הוא מהמרשימים שקיימים בנוף הישראלי. כמות הסדרות, סרטים ומחזות משובחים ומוערכים אותם יצר, לצד תפקידי משחק מצליחים שגילם - הינה בלתי נתפסת. בגיל 53 בלבד, הוא מתהדר בפרס השחקן המצטיין בפסטיבל קאן – סדרות, בפרס התיאטרון הישראלי וארבע פעמים בפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה. הוא כותב קומי נהדר ואין עוררין על כך. בכל מה שקשור לסטנדאפ - אין לו קשר לענף והעיסוק שלו בתחום אף מכתים את המורשת העשירה שלו.
שלוש נקודות לפני שאנחנו צוללים למופע עצמו: ההופעה המצולמת התקיימה בגני תקווה, כל השטיק של לוי לאורך קריירת הסטנדאפ שלו הוא שיש לו שבעה ילדים ונזכיר שמדובר ב"מופע שכולו אילתורים קומיים מול הקהל: בלי תכנון מוקדם, עם המון, עם המון שליפות מהירות ואין-ספור תגובות שנונות".
משם, לוי, אפרופו ה"אלתורים", לוי המשיך להכתיב את המוטיב המרכזי, המהפכני והבועט של המופע: "נשים הן אלה ששולטות בבית ולגבר אין מושג מה הולך, ויש לי שבעה ילדים". הוא אתגר את עודד מנשה לציין את גילאי הילדים שלו, משימה אותה המנחה טלוויזיה צלח בקלות, מה שלא עצר את המאלתר שלנו לכפות את האג'נדה שלו בכל זאת ולהגיד שמנשה טועה ושעדן הראל גאה בו כמו בחניך שלה/עזרה לו, מה שהזוג הכחיש באופן די נינוח ולא מבודח - כך אני מניח לפי הטון של קולם, כי משום מה נחסך מאיתנו לראות את השניים על המסך בזמן האינטרקציה.
כאן נגמר החלק הטוב של המופע. כשלוי גילה שיש בקהל גבר גרוש ואישה גרושה בדייט, כאשר גרושתו של הגבר היא אזרחית תאילנד - התגובה שלו הייתה בסגנון "אז היית נשוי לליידי בוי" וזה שזה "הקהל הכי הזוי שהיה לי". בת של הבוס שלך שיושבת בשורות הראשונות, עודד ועדן וגבר שהיה נשוי לאישה תאילנדית - זה הכי מוזר שהיה לך רשף? איפה אתה מופיע?
הרבע הבא של המופע המשיך עם אותה החפירה הבומרית שלגבר אין מושג מה הולך במשק הבית שלו ואישתו מחליטה על חייו. אני מודה, וזה לא כל כך מקצועי, אבל אין לי הרבה בזיכרון לספר עליו מהקטע הזה. על פי התסמינים, חוויתי מוות מוחי. התיאור הכי טוב שאני יכול לתת שזה היה כמו לשמוע איזה סמנכ"ל קרינג' בעבודה מנסה להתחבב על עובדיו שפוחדים מדי על פרנסתם לומר לו שהוא גורם להם לדימום באוזניים.
מה שקרה זה, שמישהי בקהל סיפרה שהיא כוכבת אונליפאנס. זה טלטל את עולמו של לוי, הרבה יותר מאשר את עולמו של הקהל, אני שוב מניח על פי הסאונד - כי לא זכינו לראות את פרצופם של הנוכחים. מה שלוי הוציא מהדבר הזה הוא משהו לא מבושל תחת נרטיב כללי של "נשים שמתפרנסות ממיניות זה רע ומוזר". בזה המופע הסתיים.
רשף לוי היקר, אתה אמן בחסד, יוצר נפלא ושחקן מדופלם. בוא נעזוב את הסטנדאפ. ואם כבר החלטת ללכת על התחום, אולי במקום לאלתר - תנצל את כישוריך ככותב.
התרעות פיקוד העורף