הפרק החמישי בעונה ה-27 נקרא "ניגוד עניינים", והוא מציב במרכזו את שילה ברופלובסקי - המוכרת יותר בתור "אמא של קייל" - שמוצאת את עצמה כמטרה להימור מופרך ומקומם במיוחד: האם תתקוף את עזה ותהרוס בית חולים פלסטיני. ההימור הזה מתבצע דרך אפליקציות הימורים מקוונות שמבוססות על ,שוקי חיזוי" - אפליקציות שהפכו לפופולריות מאוד בארה"ב, כולל בקרב ילדים.
בעוד אריק קרטמן מנצל את ההזדמנות כדי לעשות כסף קל ("רק מזכירים את הנושא של עזה ליד יהודי והוא משתגע"), קייל מזהה בעצם ההימור על הנושא הרגיש ביטוי בוטה לאנטישמיות. כאן נכנסת גם שכבה אישית: הדמות של קייל מבוססת ישירות על מאט סטון, אחד מיוצרי הסדרה, שגדל כיהודי בקולורדו. סביר להניח שההתמודדות של קייל ומשפחתו עם אנטישמיות ועם הזיהוי האוטומטי של יהודים אמריקאים עם מדיניות ישראל נובעת לא רק מסאטירה כללית, אלא גם מתוך עולמו הפרטי של סטון.
בעוד שקל לקטלג את הפרק כ"אנטי-ישראלי", וברור שיהיו כלי תקשורת מקומיים שיטענו כך גם בלי לראות דקה ממנו - המסר של סאות' פארק היה מורכב בהרבה. הדמות היחידה שהוצגה כשלילית באופן מובהק הייתה נתניהו עצמו, בעוד שהביקורת האמיתית כוונה פחות כלפי ישראל, ויותר אל הבורות והשטחיות האמריקאית בכל הנוגע למלחמה בעזה. כך, למשל, אמא של קייל מטיחה בחברתה שכדאי לה "לקרוא ספרים במקום להסתמך על מה שהוליווד אומרת בנושא" - משפט שמסכם היטב את כוונת היוצרים.
הבחירה של היוצרים להתעלם מרצח קירק מגיעה אחרי סערה קשה שעורר אחד מהפרקים הקודמים בעונה, שבו לעגו לקירק באמצעות דמותו של קרטמן. לאחר ההתנקשות, ספגה הסדרה ביקורת חריפה מצד חלקים בימין האמריקני שטענו כי הפרק "ליבה את השנאה שהובילה לרצח", ורשת קומדי סנטרל אף נאלצה להסיר אותו מלוח השידורים (אם כי הוא נשאר זמין בסטרימינג). כך שהעובדה שהפרק החדש בחר לא לעסוק ישירות ברצח אלא להסיט את המבט לנתניהו ולעזה, נראית כתגובה מודעת לסערה ההיא.
התרעות פיקוד העורף