בתור חובבת בישול ואירוח, טוב, לא באיכויות של מאסטר שף, אבל ברמה גבוהה מזו של כמה וכמה מהמשתתפים בריאליטי שזה מכבר הפך לקאלט "בואו לאכול איתי". לא אחת אני משתעשעת בשאלה האם הייתי מוכנה להיות אחת המשתתפות? אבל, ובינינו, רק המחשבה שמא שי אביבי באינטונציה המוכרת הצינית-לעגנית משהו, לטקסטים השנונים שכותבת דקלה קידר שמעטרים את הסדרה זוכת פרסי האקדמיה - מרחיקה ממני את המחשבה להיחשף כך, קבל עם וטלוויזיה. ועדיין אני לא מוותרת על הציפייה, לעתים בהנאה מרושעת, לעתים מזוכיסטית ולפעמים בהנאה של ממש בפרקי הסדרה שמציגה את הישראליות על היבטיה השונים, בלשון המעטה. החל ביום ראשון (19.10) ועד חמישי, תעלה העונה התשיעית של "בואו לאכול איתי" ותשודר בכל ערב לאחר החדשות (21:30) בכאן 11 וכאן BOX. בפרקי האירוח הפעם יתארחו דוקטור צחוק, אמן שמיודד עם לאונרדו דיקפריו וקים קרדשיאן, עורכת דין נועזת, כוכב כדורסל ועוד. לרגל השקת העונה החדשה, דקלה קידר התסריטאית וכותבת הקריינות לסדרה מראשיתה, מבשלת תשובות לשאלות מתבקשות. מה מייחד את העונה התשיעית?"מבחינת הצופים - זו העונה התשיעית של 'בואו', מה שכיף שאין בה שום דבר מיוחד לבד מהאנשים ומה שקורה ביניהם. מבחינתי, מאחורי הקלעים, זו השנה השנייה למלחמה, אני יודעת שאני מנסה לחפש גם את זה - גם באנשים, גם באופן שבו אני כותבת, ביכולת לצחוק, להנות. אני לא יודעת אם זה מובן, זה לא משהו שקשור לתוצאה בכלל אלא פשוט לדבר שלי מאחורי הקלעים, אולי לניסיון לראות, לפענח, לנסח משהו על האופן שזה משפיע או נראה או מורגש מבחוץ, אבל סוף סוף זה נגמר". האם הכתיבה שלך מותאמת ספציפית לכל עונה, או נכתבת על פי פורמט?"אין התאמה ספציפית לעונה. הפורמט קבוע: תמיד יש בו מעין תעודת זהות של המשתתפים, הוראות הכנה למנות בארוחה ודברים שקורים בין האנשים וכמובן ולמרבה השמחה - מאחורי גבם. בכל עונה יש איזו אבולוציה ושינויים, לא באופן מכוון. לשמחתי יש לי שותפים סבלניים שיכולים להכיל וגם לתמוך, למשל בעונה הזו, בכמה ירקות מדברים". האם את צופה בחומרים המצולמים לפני עריכה?"קשה להאמין כמה עבודה, זמן ואנשי מקצוע מושקעים כדי שאני אקבל לידי פרק ערוך, אמנם לא סופי אבל כבר מאוד מאוד קרוב למה שישודר בטלוויזיה. אני צריכה בעיקר לצפות, וגם כתמיד פעם אחת אני רק מקשיבה ואז מתיישבת לכתוב. אני לא יודעת כלום על מה שאני הולכת לראות, גם שי מקבל את הקריינות בצפייה ראשונה, אנחנו תמיד עוברים תהליך של ניכור מוחלט מול האנשים החדשים האלה, עד התאהבות ופרידה בדמעות". יכול להיות שאת נהנית לעקוץ את המבשלים? "אבא שלי היה אומר לי, 'דקלה, לא צוחקים עלייך - צוחקים איתך'. אז אני לא צוחקת עליהם, אני צוחקת איתם. סתם. האמת שאני מאוד משתדלת, והאמת שכולנו מאוד נצמדים לא 'לצחוק על' - במובן של ללעוג לפגם צפוי או ברור. הרבה פעמים מה שמצחיק אותי זה ניסוח או פער בין מה שנאמר. אני משתדלת להשתמש בחוזקותיו של אדם כנגדו ולא בחולשותיו. הנה ניסחתי את זה. ואם אני מצליחה, כן ברור שאני נהנית". האם את נדרשת לאזן את דביריך בקריינות? "היו מקרים נדירים שהייתי צריכה לאזן משהו בכתיבה, בדיעבד. יש מקרים שאני מרגישה צורך לאזן - אם אלה התבטאויות קיצוניות, אם משתתף קצת מותקף ונדחק לפינה, יש בי את הגננת המאזנת שמתערבת. יש סצנות שבהן אין צורך בקריינות, בין אם זה משתתף שמשמיע את הקול הנוסף, יש רגעים אנושיים, מרגשים, של פתיחות שקורית פתאום וכן, זו תמיד שאלה שאנחנו בודקים - האם 'זה בסדר ששי (אביבי) נעלם קצת' ברגעים כאלה וזה תמיד בסדר גמור. הוא חוזר לחפור 20 שניות מאוחר יותר". האם קיבלת תגובות כועסות ונעלבות ממשתתפים?"באופן אישי - לא. אולי אני אמורה להיעלב מזה? אני חושבת שאנשים שמגיעים ל'בואו לאכול איתי' מבינים שהם גוזרים על עצמם את העונש הזה". אפשר לומר שהקריינות הכתובה שלך וקולו של שי אביבי הם קולה של הסדרה? "אחרי תשע עונות, אני חושבת שבוודאות המסקנה שלי היא ש'הקול של הסדרה' מושפע מהכל. אני עובדת מול 'יש'. הכתיבה של הקריינות מגיבה למה שרואים. והיש הזה הוא אנשים, מה שקורה ביניהם, איך האוכל יצא ומה יתחרבש. וזה גם שי והדמות שלו שבעצם לא נפרדת מהכתיבה עצמה. אני כבר יודעת מה יהיה לו קשה לומר ומה יצחיק אותו בטוח - מעבר להגשה המדהימה שלו וזה שאני יכולה להטיל עליו משימות כמו לפצוח בשירה והוא יעשה את זה, זו תמיד בקרה טובה למה באמת מצחיק או מסורבל מדי, למה אפשר לדייק, והוא כמוני מעודד את התנועה החתרנית לקידום מעמדן הנחות של הבדיחות המילוליות. זה מאבק חשוב וצודק מאין כמותו". האם את אוהבת לבשל ולאכול? מה הטעם והסגנון שלך? "אני אוהבת לבשל, אבל לא אוהבת לאכול את מה שאני מבשלת. אני מאוד אוהבת לאכול - בעיקר את מה שאחרים מבשלים". אם היו מזמינים אותך להתארח באחת העונות בסדרה, איפה היינו פוגשים אותך? "זה אומר שמישהו היה צריך לכתוב את הטקסט עליי? אין מצב. אני חולת שליטה. לא משחררת את האירוע לאף אחד". איך את מסבירה את ההצלחה של הסדרה? "אתן תשובה אמיתית. 'בואו לאכול איתי' היא מערכת מיוחדת ויוצאת דופן שבה כל אחד, באמת, מאוד אוהב את מה שהוא עושה, ומרגיש שזה 'שלו'. זה מצחיק ונדיר ומחמם את הלב לכן אני חושבת שאיכשהו אין דרך שזה לא יכול לעבור גם לצד השני של המסך". מה ההבדל מבחינתך בין כתיבת תסריט לסדרת הדרמה כמו "שעת אפס" לבין "בואו לאכול איתי"?"אנשים תמיד מופתעים לדעת שאני גם כותבת דרמה כבדה וגם את הקריינות של שי. מבחינתי, מה שמעניין אותי זה תמיד אותו דבר - אנשים. מה מניע אנשים, מה הם אומרים ולמה הם מתכוונים באמת. איך נוצרת קירבה ומה גורם למתח. מבחוץ זה נראה מגוון אבל מבפנים אין דרך שלא להודות שאני אדם שממש לא נוטה לגוון".
התרעות פיקוד העורף