בפרק החדש ביותר של "ארץ נהדרת" צפיתי לאחר שיעור במבוא למדע המדינה, ויצא שניתחתי את עיקר הפרק לפי מה שלמדתי. נשמע משעמם? לא בטוח. נראה לאן זה הולך.
אז "מכונת הרעל" הגיעה לעיתונאים והיא עובדת בעוצמה. בליבי עלה אפילו חשש קל ש"ארץ נהדרת" יעשו "סימפסונס" או "סאות' פארק" ויחזו את העתיד כמו נביאי זעם (מתפללת שלא). עדיין, חייבת להגיד שלא הבנתי עד הסוף מה הם ניסו להראות, ובעיקר - מה לי יש לעשות עם זה, בקטע הכי פרקטי ואולי גם חושש. באמת אנחנו שם? אפשר למנוע?
3. משום מה, נזכרתי שבעבר נתניהו עצמו הגיע לארץ נהדרת - מול החיקוי של אידלמן. הדיאלוג בין קיציס לנתניהו-אידלמן גרם לי לחשוב עד כמה השנים והיחס לתקשורת ולסאטירה השתנה מאז. כמה אין סיכוי שפוליטיקאי כזה יגיע ל"ארץ" היום. אולי זה קצת חבל, ואולי זה מראה שהם אכן מבצעים את תפקידם.
4. באשר לשעשועון בעל החוקים המאוד מוזרים שבו קיציס דן עם כל אחד מיושבי "ועדת החקירה לשבעה באוקטובר". כאן נזכרתי בקטע שבו למדנו במדע המדינה - על מנהיגים סמכותניים, כיצד הם מתנהלים, ואיך הם משמרים את הכוח שלהם. בין היתר, קראנו מאמר שמדבר על כך שדמוקרטיות לא חזקות הן כאלה שלא לגמרי מקשיבות לטיעונים של הצד הנגדי שלהם, ובאופן השלילי - הופכות אותו לאויב של ממש.
בצפייה במערכון על הוועדה המדומה חשבתי שהוא מנסה להגחיך את הטענות של הממשלה. לא הפכו אומנם את הממשלה ("הצד השני") לאויב, אבל גם ההגחכה לדעתי לא נכונה. הניסיון לצחוק ולהנמיך שלטון שנמצא שם במשך שנים הוא לא נכון בעיניי, כיוון שאם הם שולטים - סימן שהם יודעים מה הם עושים. ארץ נהדרת צריכה להביא טיעונים נגדיים חזקים נגד הטענות החזקות המובאות מטעם השלטון, להראות שיש כבוד והבנה - ומשם לצחוק על הסיטואציה. כך אפשר באמת יהיה לנהל דיון. אולי גם לשנות משהו.
7. עוד דבר שהפריע לי - בקטע של "עוד כותרות", העתיקו בדיחה שראיתי בטוויטר - אך היא הופיעה ללא קרדיט. שולי, אני יודעת, ועדיין.
9. המערכון על הלבובו, שכל אחת מהבובות הפופולריות מתעוררות ואומרות אמירה פרו פלסטינית, ובחלק מהמקרים ממש אנטישמית - חמוד בלבד. הוא היה שווה רק בשביל המשפט "אצלנו בחדשות לא דיברו שום דבר על זה" - בכוונה למה שקורה בעזה. הייתי אפילו מרחיבה על זה טיפה. אבל בעיקרון המערכון היה שווה רק בשביל החלק הזה, שעבורי זיקק בדיוק את כל הבעיה.
התרעות פיקוד העורף