קווין הארט הוא בחור מצחיק אין על כך עוררין. כולנו לפחות פעם אחת בחיינו צחקנו מבדיחה שסיפר, מהופעה כזו או אחרת שלו על מסך הטלוויזיה או מפעילות שלו ברשתות החברתיות. בגיל 46 בלבד, הרזומה שלו כולל שבעה ספיישלים של סטנד-אפ, מעל 30 הופעות בסרטי קולנוע, עשרות הופעות בסדרות טלוויזיה ו-10 קליפים של מוזיקה בהם הופיע. הוא גם יוצר, מפיק קולנוע, טלוויזיה ותכנים עבור פלטפורמות דיגיטליות כמו יוטיוב ופייסבוק, עם חברת הפקה משלו שהקים. הוא הנחה שלוש פעם את "סאטרדיי נייט לייב", הוא הסטנדאפיסט הראשון אי פעם שהופיע באצטדיון פוטבול וכנראה יהפוך לקומיקאי המיליארדר השני בהיסטוריה. אז איך זה שהוא אף פעם לא נכלל בשיחות על מי הוא ה-GOAT (הגדול בכל הזמנים) של הקומדיה? התשובה הקצרה היא - כי זאת לא המטרה שלו. קווין הארט כבר במשך שנים מצהיר קבל עם ועדה שהשאיפה שלו היא להפוך למיליארדר. מטרה הזויה עבור אמן, מנוגדת לכלל מהות האומנות ובמיוחד למהות המצחיקנות. בשביל להפוך למיליארדר אתה צריך ליצור מוצרים מאוד מאוד רווחיים שנצרכים על ידי המון המון אנשים. על פי מגזין פורבס, היו בהיסטוריה 17 אנשים אשר עסקו במקצועות האומנות שהפכו מיליארדרים בשלב מסוים בחייהם. 15 מתוך הרשימה הם מוזיקאים או קולנוענים. מדובר בשמות כמו: ג'יי זי, ריהאנה, ג'ורג' לוקאס, סטיבן ספילברג, קניה ווסט, טיילור סוויפט, ברוס ספרינגסטין וארנולד שוורצנגר. אנשים עם הצלחה אומנותית ומסחרית מאוד גדולה בענפי האומנות הכי רווחיים. מי השניים הנוספים ברשימה? האחת, סופרת, ניחשתם נכון - ג'יי קיי רולינג. השני, קומיקאי, ניחשתם נכון - ג'רי סיינפלד. לקווין הארט אין את היכולת ליצור את הספר השני הכי נמכר בהיסטוריה או את הסיטקום הנצפה ביותר כל הזמנים. לכן, הארט הולך על כמות ולא על איכות. מרבית הסרטים שלו הם די דביליים, כולם כמובן לכל המשפחה, מרביתם לצד מכונות מזומנים אחרות כמו דה רוק. התכנים שלו לפלטפורמות הדיגיטליות משווקות מוצרים שלו או של השותפים העסקיים שלו באגרסיביות. יש לו גם רשת מסעדות, הוא גם מדגמן ויש לו פמליה שלא תבייש את ג'ורג' קלוני. הוא מצליח למלא אצטדיונים כי הצחוקים שלו הם למחנה המשותף הנמוך של הנמוך. אין לו זמן להסתובב בדרכים, לעבוד על חומרים ולהשחיז את האמירה הקומית שלו שתיחקק במוחות של אנשים לדורות קדימה. קווין ממהר להיות מיליארדר. אצל הקומיקאים הגדולים של ההיסטוריה הנוסחה היא הפוכה. הם נלחמו על הזכות שלהם להתבדח בחופשיות, והיו מוכנים לשלם על כך מחיר כלכלי ואישי מאוד כבד. דייב שאפל ויתר על 50 מיליון דולר כי לא היה מוכן להיות בובה של אף אחד אחרי הצלחת תוכנית המערכונים האגדית שלו. נורם מקדונלד, כאשר הוזהר על ידי ראש רשת ה-NBC להפחית את כמות הבדיחות על חברו או ג'יי סימפסון ב-SNL, מיד הכפיל את כמות הבדיחות פי שלוש ופוטר. אדי מרפי סיפר בסרט הדוקו שלו, שיצא לאחרונה, שהוא היה זה שדאג להלוויה של ריצ'רד פריור, כי התגלה שהקומיקאי האגדי לא השאיר אחריו מספיק כסף אפילו לקבר של עצמו. לעומתם, קווין הארט, כאשר נפסל מהנחיית טקס האוסקר בעקבות סערת בדיחות ישנות שלו עם מוטיב הומופובי, לאחר שבמשך יומיים אמר כי לא מתכוון להתנצל על האומנות שלו... הלך במשך שלושה שבועות שלאחר מכן להתנצל בכל רשת טלוויזיה אפשרית. לאכזבתו ואכזבת רואה החשבון שלו, המאמץ לא צלח והוא לא קיבל את התפקיד הנחשק. כל זה מוביל אותנו לספיישל נטפליקס האחרון של הארט, "מתנהג בהתאם לגילי", שיצא בשבוע שעבר. מבין כלל הספיישלים של הקומיקאי, שאף אחד מהם לא הועמד לפרס אמי עבור הספיישל הטוב של השנה ובכללי לא זכה בפרס כלשהוא בעל משמעות, מדובר ללא ספק בגרוע שבהם. פונקנו בבדיחות ממוחזרות של קומיקאים בשנות ה-40 לחייהם שמספרים על האתגרים הגופניים של גיל העמידה. מחזור חסר בושה במיוחד בוצע כאשר סיפר על המפגש שלו עם מייקל ג'ורדן, עליו דיבר עשרות פעמים בתוכניות אירוח שונות בטלוויזיה. בנוסף, לתיבול, קצת ניים דרופינג עם אזכור של כוכב פוטבול ואת הטריק הזול של "לא התכוונתי לספר את הבדיחה הזאת... אבל יאללה אני אלך על זה". קיבלנו גם סיפור לא בנוי היטב ולא מצחיק במיוחד על איך משפחתו קיבלה בזרועות פתוחות את היציאה מהארון של האחיין שלו, סיפור שכמובן נועד לטשטש עוד קצת את עכבות הסקנדל ההוא מאוסקר. קטע בעל פוטנציאל נרשם כאשר הארט סיפר על הטיול המשפחתי שלו לרואנדה, שם עם שתי משפחות לבנות נוספות ביקר שבט של גורילות וסירב שהבן שלו יישמע להוראות המדריך להתנהג כמו גורילה כאמצעי הגנה מפני החיות האימתניות, לעייני המשפחות הלבנות. אבל זה לא התרומם לגבהים. ההומור הפיזי הילדותי שכמו תמיד ליווה את כלל המופע מתחיל להיות מאוד מביך עבור הארט שעוד מעט נכנס לעשור השישי של חייו. אבל עוד כמה מיליוני דולרים נכנסו לכיס וקירבו את הקומיקאי ליעד הגדול, אז המשימה הושלמה. נושא אחד בלט מאוד בחוסר ההתייחסות של הארט אליו בספיישל שלו. אין קומיקאי אחד בעולם בשנתיים-שלוש האחרונות שלא נתן את חצי השקל שלו על פרשת פי דידי. אפילו ג'יימי פוקס, שהיה רגל אחת בעולם הבא בחצי מהזמן הזה, דיבר על הנושא במופע ההנצחה המשונה לעצמו שעלה השנה בנטפליקס, כאחד שהיה באותן המסיבות המטונפות עם המון שמן תינוקות. סליחה, יש קומיקאי אחד שמילא את פיו מים בכל הקשור לראפר, הקומיקאי הקרוב ביותר אליו, שנצפה באין-ספור תיעודים דיגיטליים בחברתו, אותם אותו הקומיקאי העלה בעצמו. קווין הארט. ספיישל סטנד-אפ, היש במה יותר מתאימה, בה ניתן לספר את מה שהיה עם נרטיב משלך, ללא שאלות צולבות ועם טוויסט קומי לכל העניין, מאשר זו? ובכן, זה לא קרה. האם קווין הארט מעורב במעשים או היה עד למעשים שהשתיקה יפה להם/עלולים לסבך אותו בפלילים? או שמדובר באסטרטגיה של אימפריית הארט להתרחק מכל העניין, על מנת לא לפגוע בגלגלי מכונת מזומנים המשומנת שלו? ימים יגידו, אבל מעבר לכך שהחלטורה החדשה שלו בנטפליקס לא מצחיקה בעליל, מתנוסס מעליה סימן שאלה גדול ואפל.
התרעות פיקוד העורף