מסרים רעים בקצב מסחרר
עוד באולפן שישי, הוקדש פרק נרחב לנושא "מכונת הרעל" שעובדת רק בצד הימני של המפה הפוליטית ואיך היא פועלת באמצעות בוטים איראנים ומהודו שמהדהדים מסרים רעים בקצב מסחרר ומעודדים תגובות ברשתות החברתיות שהן אלה שישפיעו על הבחירות הקרובות ומי יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל.
לכן התיאוריה המפוקפקת הזו שנאחזו בה אנשי הימין על מנת להסית את תשומת הלב מפרשת קטארגייט וחוק ההשתמטות שהם לדעת אברמוביץ' עקב אכילס של הממשלה, "ירדה לטמיון". במילים אחרות, כל ההשחרה שניסתה מכונת הרעל לעשות ליצחק עמית הייתה ברכה לבטלה, או יותר נכון, קללה מרושעת וחסרת כל בסיס מצד הימין ותומכיו.
לא פטורים משחיתות
עוד הדגיש בוקר שאם התנהלות כזו הייתה מגיעה מפוליטיקאים היא עוד נסלחת, אמירה שנויה במחלוקת בעיני שאסורה להיאמר על המסך או באולפן חדשות שמכבד את עצמו. זה ששחיתות הפך לשם שני של הממשלה, זה לא אומר שצריך לנרמל את התופעה או לסלוח לה. גם שומרי הסף והחוק וגם בכירי ונציגי הממשלה אמורים לייצג את אותו ערך של נקיון כפיים וטוהר מידות, אלה לא שונים מאלה ואלה לא פטורים משחיתות.
ממחוללי הבחילה הלאומית
והצביעות לא מסתיימת רק בשינוי הגישה של סער ליועמ"שית. על אותו בן גביר שגדעון סער ניסה להגן כשתקף את היועמ"שית, הזכירה לנו המהדורה מה הוא אמר פעם על בן גביר: "תגובת בן גביר ממחישה מדוע מלכתחילה אין הוא כשיר לתפקיד הכולל אחריות מיניסטריאלית". נו שוין. אז אמרת אה? כנראה כשאתה רואה שמסביבך כולם משמיצים את כולם והם נשארים בחיים, ולאף אחד כבר לא אכפת מכלום, כנראה שלא אכפת לך להצטרף למקהלת חבריך לממשלה, שאומרת דבר אחד ועושה דבר אחר ועולם כמנהגו נוהג, ובלבד שלא יקיאו אותך מחוץ לחיים הפוליטיים כפי שכמעט קרה עד לאותו רגע שהחלטת להסתופף בצילו של נתניהו אותו ביקרת קשות.
אז "בוא נרקוד", סיכם דני קושמרו את סיפור דילוגיו של גדעון סער ממסיבת הקריוקי שערך השבוע לצוות לשכתו, ואם חיכיתם לרגע מתוק של סרקסטיות עם קורטוב של לעג, העורך של המהדורה, העניק לנו את אותו רגע אמש כשהציג את סער מפזז עם אשתו, כאילו רצה לומר שעבור שרים כמו סער שבאופן צבוע פועלים מתוך פוזיציה, החיים הם דבש והכל נפלא תחת השמש, גם אם יואשמו בצביעות ושקר שעשו לעצמם. וכך יום אחד, יספרו לילדים לפני השינה את סיפור גדעון סער ודילוגיו מפוזיציה אחת לאחרת ובכלל, על האקרובטים של הקואליציה המקפצת לצליליה השונים של המוסיקה, כי גדעון סער הוא לא היחיד.
סמוטריץ' פעם בכה כשביקר בניר עוז, ואחר כך נראה היה ששכח את כאבו ובמקום להתעסק במהות, כיוון את חיציו לעבר בית המשפט. אמנון אברמוביץ', הסביר את התנהגותו הנלוזה, בכך שהוא בקושי מגרד את אחוז החסימה וחושב שאם יציג עמדה מיליטנטית נגד בית המשפט ובכיריה, תומכי הציונות הדתית יפלו שדודים לרגליו, מה שלא יקרה, כי הם עצמם איבדו בו אמון. אותם מצביעי הציונות הדתית שרבים מאנשיה נפלו על הגנת המדינה, כאשר סמוטריץ' עצמו, כפי שהזכיר לנו אברמוביץ' בשיטה "נכלולית ושפיפונית", התחמק משירות מלא בצה"ל והפעם לא מראה סימנים שהוא מסתייג מחוק ההשתמטות.
התרעות פיקוד העורף