"האם עיתונאי יכול לעשות תחקיר על הסיפור הזה ולא לראיין את החשוד המרכזי, שמוכן לענות על שאלות? האם כעיתונאי, אני יכול לוותר על האפשרות להציב לו את כל השאלות הקשות שעולות מהעדויות המחרידות של נעמה שחר ושי-לי עטרי? עוד דבר - החשוד הזה עוד לא הואשם בדבר. גם אם היה מואשם ואפילו מורשע, היה מעניין - לדעתי - לראיין אותו, כפי שרואיינו לא מעט עבריינים הרבה יותר כבדים בארץ ובחו"ל, אבל כשמדובר באדם שאפילו לא הואשם ומוגדר כחף מפשע, אין עניין ציבורי לשמוע לפחות מה הוא אומר?", שאל דרוקר.
לאחר מכן חשף: "ניסיתי לשכנע את שי-לי ונעמה עם כל הטיעונים הללו, עוד לפני שראיינו את החשוד. טענתי באוזניהן שאם המשטרה, בעיניהן, לא חקרה ברצינות, אז טוב שתוכנית תחקירים, שיש לה מחויבות מוכחת למלחמה בעברייני מין ורקורד ארוך של תחקירים בתחום, תיכנס לזה. לא הצלחתי. חלק מהטענות שלהן היו שזה ישבש חקירה. אני לא חשבתי שזה ישבש חקירה יותר מהריאיונות של נעמה ושי-לי, אבל בכל זאת, החלטנו לשדר רק אחרי שהמשטרה תחקור את החשוד על תלונת נעמה".
"טיעון נוסף היה שעצם שידור דברים שאומר החשוד, לפני שהוסר צו איסור הפרסום, יגרום לנפגעות נוספות - שלפי הטענות קיימות - לא ללכת להתלונן. משהוחלט על הסרת צו איסור הפרסום, קבענו את השידור יותר משבוע אחרי ששמו ישוחרר לציבור, אם יש עוד מישהו שמתעניין בפרשה ולא יודע מה שמו. הסיפור הזה עוסק בעיניי בסוגיות חשובות, שקשורות לכל התחום הזה של תלונות על עבירות מין, עיתוי התלונה, עדויות מסייעות, מוגבלות המשפט הפלילי בעבירות מין, זכויות חשוד", הסביר דרוקר.
בסיום הודעתו כתב דרוקר: "נדמה לי שהדיון שהתנהל עד עכשיו ברוב כלי התקשורת היה שיטחי ומי שיראה את הכתבה יקבל הרבה יותר עומק, שקיים בסיפור הזה, גם כי ראיינו מספר מומחים שהסבירו את הרבדים השונים של הסיפור הזה. כל זה לא מרמז חלילה, שאנחנו נטיל ספק במילה שנעמה או שי-לי אומרות. אנחנו לא. אני מאמין להן. הן לא ממציאות דבר וברור שנביא את הדברים, שהן אמרו באופן מפורט ומדויק, אבל דווקא בגלל זה שווה להבין איך מה שהן אומרות וזוכרות מיתרגם לתיק פלילי, למה הפרקליטות סגרה בסיבוב הראשון את התיק של שי-לי, למה המשטרה ביצעה חקירה שיטחית בהתחלה ואיך החשוד עונה על הדברים הקשים שהוטחו בו".
התרעות פיקוד העורף