זה היה יכול להיות תחקיר על אחד, קבלן לעבודות ביוב בשם אשר מילול (מבטאים כמו "מלול"), שיש לו קשרים בצמרת מפלגת השלטון והוא מנצל אותם לכאורה כדי לצפצף על החוק ולהתעשר שלא כדין, במקביל לפגיעה בבריאות הציבור - כך לפחות על פי התחקיר.
רקוויאם לתחקיר
למה? כי תחקירים הם דבר יקר כמעט מכל נקודה שבה בוחנים אותם. הם דורשים שעות של בילוש והתחקות, נבירה בפחי אשפה, ציתותים והקלטות ועוד. לעיתים קרובות מסתכם כל זה בחוות דעת משפטית, הגורסת שאין במידע מספיק בכדי לשאת כתבה שלשם שידורה נדרשות עדויות מוצקות שתוכלנה לעמוד במבחן בית המשפט.
גם אז לא מדובר בסוף פסוק - מרגע שפונים לתגובה מתחילה מלחמתו של מי שרואה עצמו עלול להיפגע משידורה - ממניפולציות שקודמות לשידור, דרך הדלפת הגרסה שלו לגוף שידור מתחרה, צווי מניעה ולעיתים קרובות גם תביעות לשון הרע. לכן אנו זוכים לכה מעט ממה שהיה בעבר נשמת אפה של התקשורת: תחקירים אמיתיים ונוקבים, זכות הקיום המוסרית של כל גוף עיתונאי באשר הוא.
לא נצעק על התלמידים שכן הגיעו בזמן, ומניב הוא ללא ספק אחד כזה. התחקיר שלו ששודר אמש, מפגיש אותנו עם אשר מילול, איש חזק במרכז הליכוד. מילול מקורב לשרים וחברי כנסת, "מושך בחוטים" לכאורה - ועל פי הנרמז בתחקיר (מילול מכחיש), גם מצליח לזכות במכרזים, בין היתר גם בזכות עמידתו בסעיפים שהכללתם במכרז אינה מובנת.
הביוב שאנחנו נושמים
אם העבירה-לכאורה הזאת רק נרמזת בתחקיר, הרי שאת הטענה הבאה הוא מגבה במה שנראה, על פניו, כעדויות מצולמות חזקות: שיטה לא חוקית לסילוק שפכים באמצעות הטמנתם במקומות שלא יועדו לכך, תוך כדי סיכון בריאות הציבור, על פי חוות דעתה של מומחית מארגון "אדם, טבע ודין".
אם תרצו, זהו פרצופה של ישראל 2026: לא הסברים ובטח שלא לקיחת אחריות, אלא מתקפת נגד משולחת כל רסן. אם זה מצליח (בינתיים) לראש הממשלה ולחלק מממשלתו, למה שזה לא יצליח גם לחבר מרכז מקושר?
התרעות פיקוד העורף