בריאיון, אמסטרדמסקי סיפר על החומה שנתקל בה כשניסה לדובב עובדים. "זה היה מאוד מסובך", הודה. "יש המון מקצועות שבשביל להגיע אליהם צריך לעבור רשמית דרך הגוף. עובדי בנק או חברת חשמל חייבים לעבור את ההנהלה קודם. יש הרבה גופים שלא נתנו לנו. המון חברות הייטק, למשל, פשוט לא נתנו לנו בשום פנים ואופן".
לדבריו, גם כשהושגה הסכמה, המציאות בשטח הייתה מורכבת. "לפעמים, אפילו אחרי שסגרנו עם אנשים וכבר הגענו עם צוות הצילום, יש אנשים שקיבלו רגליים קרות והיה קשה להם להגיד את המספר. יש כאלה שזה נורא משחרר עבורם, ויש כאלה שאחרי שהם אומרים את המספר הם נהיים נורא אפולוגטיים".
עם זאת, ציין כי במקצועות מסוימים ההיענות הייתה שונה: "אצל עובדים ברפואה, עבודה סוציאלית ומורים זה אקט של מחאה. המשכורות שם סביב הממוצע במשק, ואף אחד לא נהיה מיליונר מהעבודות האלה".
כאשר נשאל מדוע לא חשף את תלוש השכר שלו עצמו, שיתף אמסטרדמסקי בהתלבטות המשפחתית: "השאלה הזאת עלתה עוד בשלב שהציעו לי לעשות את הפרויקט. דנו בה המון והבאתי את השאלה הביתה. אשתי נימקה היטב למה לא לחשוף. היא אמרה שתקבל המון שנאה בכל מקרה, ועדיף לספוג את זה מאשר את השנאה שתבוא עם מספר מסוים שירדוף אותך לנצח".
הוא הסביר את הרקע לכך: "אנשים אוהבים לשנוא את תאגיד השידור הישראלי, זה פשוט כך. הם רוצים לסגור אותו בכל מקרה, אז זה סתם דלק. אבל הנה הבטחה - אם מחדשים אותנו לעונה שנייה, אני אחשוף את תלוש השכר שלי".
קול שיתפה בתחושותיה הקשות לאחר הצפייה בתוכנית, וציינה כי המציאות הכלכלית מדכדכת לנוכח המשכורות הנמוכות ויוקר המחיה. אמסטרדמסקי הסכים והוסיף תובנה משלו: "למדתי על סדרי עדיפויות שמשתנים בחברה הישראלית. פעם להיות חקלאי זה היה נחשב, היום קצת פחות. למדתי באמת שבסוף הפער בין הברוטו לנטו בישראל יכול להיות מאוד גדול. וגם אחרי שכבר הגענו לנטו, הפער בינו לבין מה שנשאר לך אחרי שירד כל מה שחייבים הוא עצום. אנשים פה לא נהיים מיליונרים, אלא אם כן הם במקצועות מאוד מסוימים".
התרעות פיקוד העורף