ואז הוא שוב חוזר לאותה טענה מביכה שלא העירו אותו, אבל נתניהו התעורר ב6:29 ומה זה עזר, כי עדיין אנשים נרצחו, נטבחו נחטפו נאנסו ונשרפו בעודם חיים במשך שעות ארוכות באותו יום. נתניהו בטוח שהפרוטוקולים יוכיחו את גרסתו, שיגרמו לאנשים לשמוט את לסתותיהם. מדוע הציבור עדיין צריך להסתפק במשפט "יום אחד נראה אותם"? עברו כמעט שלוש שנים. אם יש שם אמת שמסוגלת לשנות את התמונה, תנו לוועדת חקירה ממלכתית לבדוק אותה אבל נתניהו עושה הכל כדי שלא תקום כזו אז זה סותר את הטענה שלו. נתניהו מסתפק ברמיזות על פרוטוקולים ש"ישמטו את הלסת" למי שראה אותם ורומז שיש מאחורי הקלעים משהו שהציבור לא יודע.
איזנקוט וממשלת השינוי שהפכה אצל נתניהו ל"שמאל"
אחד הדברים הבולטים ביותר בריאיון היה עד כמה איזנקוט לא יצא מהפה של נתניהו. הוא דיבר על איזנקוט יותר משהוא דיבר על עצמו. ראש הממשלה פשוט לא הפסיק לדבר עליו, לתקוף אותו ולהציג אותו כאיום. מי שהביא עלינו את האסון הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל מאשים בשיא חוצפתו את האחרים ובהם את איזנקוט. איזנקוט הוצג שוב ושוב כ"שמאל", כמי שיושב עם יאיר גולן וכמי שמתכנן להקים ממשלה עם מנסור שתוביל למדינה פלסטינית, מוסיף נתניהו ומדגיש שתקבל גיבוי ממעצמות-על בינלאומיות. מה? הוא באמת אמר את זה? נתניהו הוא שבעצמו מביא לנו מדינה פלסטינית תחת המשמרת שלו עם גיבוי של מעצמות-על, לפי הסכם 20 הנקודות ומועצת השלום, ולא סתם מעצמות-על, אויבות-על ובהם טורקיה וקטאר.
חזיתות המלחמה: ההישגים המופלאים מול המציאות
זו אולי הבדיחה הגדולה ביותר של נתניהו שנאמרת ברצינות, ותאמינו או לא יש לה עדיין קונים, במשך כל שנות שלטונו של נתניהו איראן מפתחת את תוכנית הגרעין ומתקדמת ביכולותיה, תחת המשמרת של נתניהו, על מה לעזאזל הוא מדבר, לאיראן יש נשק גרעיני והיה לה תחת שנות כהונתו של נתניהו אז כמה לוקשים עוד אפשר למכור לציבור. נתניהו מבקש מהציבור להסתכל קדימה ולהאמין שהאיום לא יתממש כל עוד הוא יושב בכיסא, אבל הציבור רשאי להסתכל אחורה ולשאול מה קרה במשך כל השנים שבהן אותו נתניהו עצמו היה ראש הממשלה. נתניהו ממשיך לזרוע פחד בציבור, זו מדיניות הקמפיין שלו.
סמוטריץ' ובן גביר: נתניהו מודאג שהימין יתפצל
נתניהו והחרדה מהבחירות
אי אפשר לדעת מה נתניהו מרגיש באמת, ואסור להפוך התרשמות משפת גוף לאבחנה רפואית או נפשית. אבל אפשר לומר שהראיון שידר תחושה של ראש ממשלה שנמצא תחת לחץ פוליטי כבד, שאינו מרוכז, תנועות הגוף נראו נוקשות ועצבניות, הוא דחס כמות שקרים אינסופית לריאיון הזה. אפילו ינון מגל נע באי נוחות כשהבין שזה האיש שהוא תומך בו. נראה היטב שהוא מתוח, נראה שהוא משקר. כאשר מנהיג מכהן מקדיש חלק גדול כל כך מהראיון להסביר מדוע המתחרים שלו מסוכנים, קשה שלא להבין שהוא רועד מפחד, אפילו ההצהרות על "רק אני יכול" נשמעות פחות כמו חזון ויותר כמו בקשת אמון מחודשת.
ובסופו של דבר נתניהו הגיע כדי להציג את עצמו כמנהיג היחיד שמסוגל להבטיח ביטחון וניצחון, כשהמציאות היא שאנחנו שנים בלי ביטחון ובלי ניצחון באף זירה תחת ממשלת נתניהו. נתניהו נאלץ להשקיע חלק עצום מהראיון בהסברים על איזנקוט, השמאל, איראן, טורקיה, וינטר, בן גביר, סמוטריץ' והפרוטוקולים שאולי יום אחד נראה. כמעט הכל, רק לא השאלה הבסיסית ביותר: אחרי כל כך הרבה שנים שבהן הוא אמר שהוא היחיד שיודע להביא ביטחון - איך קרה שהאסון הגדול ביותר בתולדות המדינה התרחש במשמרת שלו, ומה הוא עצמו מוכן לעשות כדי שהציבור יידע בדיוק למה?
ישראל לא צריכה עוד "יום אחד תראו". היא צריכה לראות עכשיו. היא צריכה חקירה, עובדות, פרוטוקולים ואחריות. ובעיקר היא צריכה להפסיק למדוד מנהיגות לפי עוצמת מחיאות הכפיים באולפן ושירי הילל לביבי המלך. כי מחיאות כפיים אינן ביטחון, סיסמאות אינן הישגים, והפחדה אינה תוכנית עבודה. הציבור הישראלי ראוי למנהיגות שמסוגלת לא רק להצביע על כל מי שאשם, אלא גם להסתכל במראה, לקחת אחריות ולדאוג לממש הבטחות.
התרעות פיקוד העורף