"השקר המושלם" היא דרמת מתח הולנדית שעלתה ממש לאחרונה בנטפליקס. ראשית, נעים לשמוע הולנדית, גם אם לא מבינים ממנה מילה. לכל עם ושפה יש כמה אותיות שאנשיו מעוותים באופן שונה לאוזני תושבי העולם האחרים, והאופן והקצב שבהם מגרגרים ההולנדים את האותיות הגרוניות מרשים, ראוי לציון, וגם נעים לאוזן.
גיבורת הסדרה קארן, אישה יפה בסוף שנות ה-30 לחייה, מנהלת חברה כלשהי ומושעית כרגע מעבודתה. בעלה הוא מישל, יועץ מס אפרורי שכמעט ואינו עובד. הזוג עובר עם ילדתם לאזור אמיד בהולנד, והם מתקבלים שם לחבורת זוגות מבוססים החוגגים את החיים בלי הפסקה. מסעדות, מסיבות ושתייה מופרזת הן עניין של כמעט יומיום בחבורה, וקארן ובעלה, אף שאינם חיים באותו מישור כלכלי, עושים מאמץ עליון כדי להישאר במרוץ.
האירוע שמניע את העלילה הוא שיום אחד חבר הקבוצה אוורט סטריק מסמם את אשתו בבט ואת שני ילדיהם, שותה וודקה ומצית את ביתם. בבט והילדים מצליחים להימלט, אבל אוורט נספה בדליקה. קארן מתחילה לחשוד שהאירוע עמוק יותר ממה שנראה, ומלבד המשטרה גם היא מתחילה לחקור מה אירע. מסכת חיי החגיגה האידיליים עד עתה מתחילה להיקרע, ותחת פני השטח נחשפים שקרים, בגידות וגם מעשי פשע.
"השקר המושלם" מתרחשת לאט. מאוד לאט. מותר להמר שיהיו לא מעט צופים שלא יצלחו את שני הפרקים הראשונים וינשרו בדרך - זאת האופציה ההגיונית שקורצת לצופה הבוהה במסך, שעליו לא מתרחש דבר מלבד קשקשת חסרת תכלית בין חבורת נשים וגברים. גם כשהעניינים מתחילים לנוע, עקרון הקצב האיטי נשמר בקפדנות עד כדי טרדה של ממש.
בטלוויזיה אנגלית או אמריקאית, "השקר המושלם" בוודאי הייתה נשלחת במהירות בחזרה אל יוצריה. אלא שיש בשבעת פרקיה של הסדרה העתק של אנושיות שעל פיו מתנהלים היחסים בין בני אדם בעולם הממשי שממול למסך, וכאשר מתרגלים ומקבלים על עצמנו את עול האיטיות, "השקר המושלם" נעשית דרמה שלמרות שונותה חבל להחמיץ אותה.
הסדרה מבוססת על הרומן ההולנדי "De Eatclub" (מועדון האוכל/הסעודה), שיצא לאור בשנת 2004 והפך לרב-מכר גדול בהולנד. זהו ספר ראשון בטרילוגיית ספרים, כך שאפשר להניח שבעתיד עוד נצעד לצד קארן וחבריה לאט. ממש לאט.
התרעות פיקוד העורף