שלושת חלקי הסדרה של מרזוק עוקבים בעיקר אחר המאבקים הפוליטיים בין 1984 ל-1996, אז הספיק פרס להיות ראש ממשלה פעמיים ולהיות חתום על שניים מהאירועים שהפכו לחלק בלתי נפרד ממורשתו: התרגיל המסריח והסכמי אוסלו. ברמת העובדות הסדרה עושה אמנם סדר עבור מי שלא חי באותה התקופה, אבל היא לא מספקת פרטים חדשים או מעניינים על השנים הקריטיות ההן. מרזוק שם את מרבית המשקל על הניסיון לפענח את דמותו של פרס ופחות למצוא זווית עובדתית חדשה שתשפוך עליו אור.
לעומת זאת, הסדרה מספקת הצצה למניעים של פרס והעולמו הרגשי. השניים, שהחליפו ביניהם במשך יותר מעשור את הנהגת המערך, מתוארים בסדרה כיריבים שהשנאה ההדדית ביניהם הייתה לפעמים קשה יותר מזו ששררה בינם לבין ראשי הליכוד. רבין מתואר בסדרה כמי שחתר שוב ושוב להפלתו של פרס ואף הדביק לו כמה מכינויי הגנאי שהלכו איתו עד יומו האחרון. בספר שהוציא רבין הוא מתאר את חברו למפלגה כ"חתרן בלתי נלאה", כינוי שדבק בפרס ותייג אותו בשיח הציבורי כמי שיעשה הכול למען השלטון.
ברמה העובדתית, נראה שכל הדוברים בסדרה מסכימים על התיאור ה"קר" של האירועים המתוארים בה. אולם, כשהסדרה עוברת לעסוק בתיאורו של פרס כאדם וכפוליטיקאי, ובכוחות שהניעו אותו למהלכים המדיניים והפוליטיים השנויים במחלוקת, אפילו האנשים הקרובים אליו ביותר מציירים כל אחד דמות שונה. "איש ביטחון ביסודו", "תככנות פוליטית", "יודע לצייר חזון ולחתור אליו" – אלה רק חלק מהתיאורים של המשתתפים בסדרה. הגיוון הזה מדגיש עד כמה דמותו מעוררת המחלוקת הייתה מורכבת מסתירות שלהיסטוריה עדיין קשה ליישב.
"אדון כמעט" עושה עבודה טובה כשהיא מוותרת על השאלה "האם פרס היה לוזר?" לטובת השאלה "מה הייתה ההשפעה של התדמית הזאת עליו ועל הציבור?". מעבר לעובדה ששאלת ה"לוזר" היא סובייקטיבית, היא רלוונטית פחות עבור צופים שנולדו הרבה אחרי האירועים שהסדרה מתארת ויכולה לגרור את השיח אל הדבקת תוויות שהרלוונטיות שלהן מוטלת בספק.
47 שנים ו-105 ימים כיהן שמעון פרס כחבר כנסת, יותר מכל חבר כנסת אחר בהיסטוריה של המדינה ויותר ממחצית שנות קיומה. שנים אלה אינן כוללות את תקופתו כנשיא המדינה, תפקיד שאיתו הוא מזוהה יותר ויותר עם השנים. למרות שהיא לפעמים זולגת בהישגיו המדיניים ובתרגילים הפוליטיים, הסדרה מעלה מחדש את השאלות סביב גבולות הגזרה של המשחק הפוליטי ואת המחיר של החתירה האובססיבית אחר הניצחון או המקום הראשון, גם לטובת קידומם של ערכים.