נתחיל בדוגמה הבולטת ביותר. ג'ודי העידה על עצמה שהיא מעירה לאנשים שמנים שהם שמנים. לטענתה, היא ממתינה חצי שעה ואז גם מחמיאה להם על הפנים. אבל כאן עולה השאלה: למה בעצם? את זו שכל הזמן מרגישה שפוגעים לך בציפור הנפש, אבל מוכנה לדרוך על הפצעים של אחרים בטענה שאת "מפיצה טוב".
ג'ודי היא טלוויזיה במיטבה. ניכר בכל רגע שהיא באה לתת שואו. היא ניסתה להידחף לכל ויכוח, והיה לה מה לומר על כל דבר. עבורי כצופה זה מדהים, ואין ספק שהיא הביאה המון ערך לתוכנית. יש משהו בהתנהגות הספק דווקאית, ספק לא מודעת שלה, שממכר לצפייה, וזאת למרות הסלידה שהרגשתי מהדברים הפוגעניים שאמרה.
סתיו תיארה את הקושי שהחתימה על הסכם הממון הכניסה לחייהם הזוגיים. היא טענה שזה דבר משפיל, שרגע לפני החתונה הכלה צריכה לחשוב על גירושים חלילה. היא גם אמרה שהגיעה בידיים ריקות לקשר, ושזה לא הוגן שהיא תלד ילדים ותגדל אותם בזמן שהוא יעשה כסף מחוץ לבית. אבל ברוב המקרים הסכם ממון לא נראה ככה. אם הוא נעשה נכון, תפקידו להגן על שני הצדדים. ראשית, הסכם כזה יכול להגן מפני גלישת חובות של בן זוג אחד לאחר. בנוסף, יש היגיון להסכים מראש, לפני הנישואים, על חלוקת הרכוש המשותף. לרוב, בהסכמים כאלה, מה שבני הזוג הגיעו איתו בתחילת הקשר נשאר שלהם, והרכוש המשותף שנצבר בשנים שבהן היו יחד מתחלק. היתרון המרכזי הוא שגם במקרה של פירוק החבילה, התנאים ידועים מראש וריבים רבים יכולים להימנע. לא צריך להפוך את זה לאיזה משהו שלילי כל כך.
על השולחן ישבו שני אנשים שונים מאוד, אבל הייתה תחושה ששניהם עברו תהליך קצת דומה. מצד אחד, אברי גלעד סיפר על התהומות ששקע בהן כשהיה בשיא התהילה, איך כבר לא רצו לעבוד איתו בגלל התנהגותו, ואיך שנתיים של פסק זמן לימדו אותו שיעור בענווה. בסיפור קצת דומה, איתי תורג'מן שיתף גם הוא כיצד ההשתתפות ב"הישרדות" הוציאה ממנו צדדים שליליים מאוד, הוא איבד את מעמדו והפרנסה שלו נפגעה. בעקבות כל זה הוא נכנס לחובות גדולים מאוד ונאלץ לחזור להורים שלו. שניהם מתארים מצב שבו היו בקצה התהילה ואז חוו נפילה אכזרית. נראה שזה הותיר בהם משקעים שהפכו אותם לאנשים טובים יותר.
לסיכום, אני חייב לשבח את קשת 12 שחזרה עם תוכנית מהנה שמזכירה לי כמה התגעגעתי לריאליטי ישראלי. כי איזה אסקפיזם טוב יותר מזה, בעצם?