אילו מצביעי נתניהו היו צופים בריאיון הזה, אילו היו מוכנים להקשיב לאדם שהיה שם, בתוך החדרים, בשיחות ובהחלטות, אילו היו צופים בחדשות 12 ולא מתעקשים לאטום את האוזניים, קשה לי להאמין שהיו יכולים להמשיך להצביע לו. ואם גם אחרי עדות כזאת הם היו בוחרים בו שוב, מתבררת עובדה קשה יותר, טובת המדינה וביטחונה לא באמת עומדות לנגד עיניהם, אלא הנאמנות לביבי חזקה אצלם מכל דבר אחר.
העדות המטלטלת של גיל, המזכיר הצבאי לשעבר של נתניהו, זה שהיה שם לפני הטבח ואחריו, זה שידע יותר מכולם מה קרה, האיש שקישר בין נתניהו לגורמי הבטחון, ידע לפני נתניהו על האירועים, סיפק ריאיון שהפך בין רגע לדובדבן שבקצפת של חשיפת מחדל 7 באוקטובר. משום שהוא סיפק את רוב התשובות, ואימת את כל השקרים של נתניהו מבפנים, והציג שאלות שאי אפשר להמשיך להתחמק מהן.
הסיפור מתחיל במסמך בן 55 עמודים שהגיש נתניהו למבקר המדינה על השבעה באוקטובר. גיל שידע ראה והיה שם בכל החלטה, טוען שהמסמך הוא שקרי, הוא מציג תמונה חלקית כל כך, שאפילו מחצית מהמציאות אינה משתקפת בו.
אדם שהיה המזכיר הצבאי של ראש הממשלה, מי שנכח בדיונים והיה חלק מהמערכת, טוען שהמסמך שהגיש ראש הממשלה למבקר המדינה הוא מזויף ושקרי ואינו משקף את מה שהתרחש בפועל.
יואב לימור פתח עיניים בתדהמה ומסגר את דבריו - יש פה עבירה פלילית של ראש הממשלה, להגיש מסמך שקרי, ועליו להיחקר. מדובר בשאלה מהותית על אמינות המידע שהועבר למבקר המדינה, ועל הצורך לבדוק אם הושמטו ממנו עובדות מהותיות או נמסר מידע מטעה.
גיל ממשיך לתיאוריות הקונספירציות שהפיצו בסביבת נתניהו, כמי שקרא את כל מה שהונח על שולחנו של ראש הממשלה, וגרס שמעולם לא הייתה בגידה מבפנים.
והנה אחת הנקודות החשובות ביותר בעדותו: המידע המודיעיני זרם במערכות בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. סימנים מחשידים הצטברו. בשעה 3:55 התקבל מידע בלשכה הצבאית, אך קצין המודיעין שקיבל אותו לא העיר את ראש הממשלה, לאחר שהעריך כי המידע עדיין אינו מחייב זאת.
בהמשך, גיל מתאר כיצד התעורר בעקבות שיחה מלשכת ראש השב"כ, עודכן על המתרחש בדרום, ולאחר מכן העיר את נתניהו והודיע לו שחמאס פתח במתקפת פתע רחבה. הוא ביקש ממנו לעבור לקו האדום ו-11 דקות אחרי עדכן באופן מלא את ראש הממשלה על המלחמה.
הטענות של נתניהו שאילו רק היו מעירים אותו מוקדם יותר, קורסות בזו אחר זו. גיל הסביר כי נדירים המקרים שבהם ראש ממשלה, אם היה מקבל התרעה מוקדמת, היה מחליט לפעול בניגוד לעמדת כלל ראשי מערכת הביטחון. כך שגם אם היה מקבל התראה שעות לפני לא היה עושה שום דבר אחרת.
הריאיון המשיך והסלים בנוגע לטענתו של גיל כי שעת שיחה בפרוטוקול שונתה מ-6:40 ל-6:29. לדבריו, הוא עדכן בזמן אמת את היועצת המשפטית לממשלה משום שסבר שמדובר בשינוי שיש לחקור. על השינוי שנערך בינואר 2024, אמון כאמור צחי ברוורמן ועל כך כבר אין עוררין. מי שמשנה פרוטוקולים וזמנים, לא רק מתנהל בפן פלילי, אלא מטשטש את הראיות.
הפרוטוקול שונה באופן שאינו משקף את ההתרחשות המקורית, זו אינה תקלה טכנית שאפשר להחליק. זו סיבה לפתיחה בחקירה פלילית.
לטענת גיל, שיקולים פוליטיים , לטובת הכסא של נתניהו, השפיעו על החלטות שהיו יכולות להציל חיי אדם, הציבור זכאי לדעת זאת. משפחות החטופים זכאיות לתשובות מלאות, לא לעוד סבב של האשמות הדדיות.
ואז הגיעו התגובות של ראש הממשלה ויריביו הפוליטיים. וגם הן הפכו לסיפור בפני עצמו. נתניהו שוב כאמור דחה את דבריו של גיל והאשים אותו כי ידע על המתקפה המתקרבת ובחר שלא להעיר את ראש הממשלה בזמן, וכי הוא מנסה לטשטש את האמת על הכשל בתפקודו. קראתם נכון: ראש הממשלה, שגיל שימש המזכיר הצבאי שלו, מפנה כעת את אשמת טבח השבעה באוקטובר לאבי גיל, האיש שהיה אמון על הקשר בינו לבין מערכת הביטחון. ומצרף אותו לתיאוריות הקונספירציות ההזויות שהוא ממציא רק כדי להסיט ממנו את האשמה.
במקום להתייחס לגופן של הטענות על המסמך, על ההתרעות ועל הפרוטוקול ששונה, נתניהו מטיל את האחריות מזכירו הצבאי ומפיץ תאוריה קונספירטיבית שקרית.
אחרי שנים שבהן נתניהו דוחה האשמות ומציג את עצמו כמי שלא ידע, לא קיבל או לא עודכן, קשה שלא לתהות אם בכל פעם שהמציאות אינה מתיישבת עם גרסתו, האשמה חייבת לעבור למישהו אחר. או שדרכו של נתניהו היא לשקר ולהכחיש כחלק מאסטרטגיה, או שדרכו של נתניהו אחרי שנים בתפקיד היא להיות כלוא בהזיות על רדיפה אישית.
אם נתניהו טוען שגיל ידע ולא עדכן אותו, עליו להציג את הראיות. אם הוא חולק על השתלשלות האירועים, עליו להתמודד עם התיעוד. ואם הוא טוען שראשי מערכת הביטחון הסתירו ממנו מידע בכוונה, עליו לבסס את הטענה הזאת בעובדות, ולא להסתפק בהאשמות מגוחכות. אבל כאמור הוא יכול לעשות זאת כל עוד לא נפתחת ועדת חקירה ממלכיתית שדורשת ממנו להציג מסמכים.
אבי גיל החזיר את הדיון למילה שנתניהו אינו יכול לברוח ממנה: אחריות. אין מנהיגות בלי אחריות. הוא לא מסיר אחריות מגורמי הבטחון אבל במקרה שלהם מדובר בטעות מקצועית במקרה של נתניהו לפי הראיות הנערמות מדובר במשהו חמור יותר, מכוון, מנוגד לחוק.
כבר לא מדובר בטעות בשיקול הדעת אלא בכוונת מכוון- כך מתברר מהעדות המטלטלת מהאיש שידע הכל. טבח 7 באוקטובר אינו יכול להפוך למלחמת גרסאות שאין לה סוף. אם המסמך שהוגש למבקר המדינה אינו משקף את מלוא העובדות צריכה להיפתח חקירה פלילית בעניין, אם פרוטוקול שונה, מישהו צריך לשלם על זה בהרשעה, ואם יש חשדות חמורים לעבירה פלילית, צריך לחקור אותה. גיל אומנם לא סיפק את כל התשובות. הוא הבטיח שייתן גרסה מלאה לוועדת חקירה שלא נראה שתקום אם ממשל נתניהו ייבחר שוב. אבל הוא היה הדובדבן שעל הקצפת, שסגר סופית את הגולל על האחריות של נתניהו התנהלותו ושקריו.
התרעות פיקוד העורף