אבל מנגד, קשה להתכחש לכל הטוב שמגיע עם התהילה הזו. הפרסום של חיים כהן הביא לחייו כל כך הרבה דברים נהדרים, והרבה אנשים היו שמחים להתחלף איתו. גם רותי, שהצליחה עוד לפני שהתפרסמה, סיפרה שהייתה שמחה שיפסיקו לזהות אותה. לדבריה, היום היא מרגישה שהיא חייבת דין וחשבון ליותר מדי אנשים. אני כמובן מבין את התלונות, אבל קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בארכיטיפ של צרות של עולם ראשון.
אבל אז, כמו בכל סיפור טוב, הגיעה נקודת המפנה. איתי סיפר על תהליך הגמילה, ועל האופן שבו הפך מ"תורג'י", שהוא דמות, לאיתי, שהוא אדם אמיתי, שנפגע ומרגיש. הכנות הבלתי מתפשרת שהוא הביא איתו לסבב הזה חדרה לי ללב ושינתה את התפיסה שלי לגביו. גם לפני העונה הנוכחית בסך הכל מאוד אהבתי את איתי, אבל כאן גיליתי בו צדדים חדשים. הסיפור שלו מעורר השראה ושם זרקור על היכולת שלנו לקחת אחריות על החיים שלנו ולעשות שינוי.
בגלל שאברי ואילון הם שני טיפוסים מאוד שונים, גם האוכל שלהם היה אחר לגמרי. ולא, זה לא היה רק בגלל הצמחונות. הגישה שלהם לאוכל שונה מאוד מזו של שאר הזוגות המשתתפים, אבל מה שבטוח הוא שהמנות שלהם נראו מעניינות, מיוחדות ויפות מאוד. בהמשך קיבלנו מהצמד הזה גם "טקס קקאו", שהיה בדיוק החותמת האחרונה לקביעה שאילון היא מה שמכנים "רוחניקית", או כמו שג'ודי קראה לזה, "תרמית". אבל לפחות בעיניי, יש משהו מאוד פואטי בכמה שאילון ואברי שונים זה מזה, ובו בזמן גם דומים. אנחנו מתקרבים לסוף הסבב הזה, ואני בעיקר כבר רוצה לראות את ג'ודי נכנסת למטבח.
התרעות פיקוד העורף