חסון צייצה את הדברים הבאים: "האלימות, הברבריות החזירית של הביזה והפריצה לחנויות (כמובן במטרה 'לקדם את החינוך ולשפר את יוקר המחיה'), השנאה לצרפת, לתרבות ולסמלים שלה. חשפו את החיבור העולמי המסוכן בין אנרכיסטים, ארגוני שמאל פרוגרסיבי ומפגיני הפרי פלסטיין עם הדגלים".
כאן כבר עברה חסון מהמתרחש ברחובות צרפת אל הזירה הישראלית, כשהיא מותחת ביקורת על גורמים פוליטיים מבלי לנקוב בשמותיהם. דווקא בעיתוי הפוליטי הרגיש, ימים ספורים לפני הבחירות, בחרה המגישה להשתמש באירועים הקשים באירופה כדי להזהיר מפני סכנה שמתרחשת כאן בישראל.
עוד הוסיפה: "הם נמנעים מלדבר בקול נוקב על הסיפור האמיתי, שהוא פצצה עולמית מתקתקת. מזכיר קצת עיוורון מודיעיני מחד, ומאידך הצמדות לנרטיב שקרי כדי לא לטפל בבעיה האמיתית. פצע שלא מטפלים בו בזמן יהפוך לנגע ממאיר".
ההשוואה של חסון, המשדרת בתאגיד השידור הציבורי, מעלה שוב שאלות על הגבול שבין הבעת עמדה אישית לבין מסרים פוליטיים מצד מגישי חדשות, במיוחד בתקופת בחירות.
התרעות פיקוד העורף