קיוויתי שהפארודיה של "בואו לאכול יותר" עם ראשי גוש השינוי תביא בשורה למסך. אני לא יודעת אם לומר שזה מביך שאלי פיניש סוחב את ניצוצות ההומור בכל מערכון, או שאולי עדיף להסתכל על זה בצורה חיובית יותר ולחשוב על כמה שהוא מצוין בכל תפקיד שהוא עושה.
אני מרגישה שאני חוזרת על עצמי, אבל זאת הייתה שעה של כלום ושום דבר, שזה חבל כי אני גדלתי על העונות הראשונות של "ארץ נהדרת", שהיו לא פחות ממצוינות. כמו שאמרתי בפעם הקודמת, התוכנית עברה שלב ואולי צריך לעשות חושבים על הרמה של התוכן שהיא מעבירה, על ה"אומץ" שצריך כדי לרדת באמת על האנשים שמקבלים חיקויים באולפן, ועל העובדה שהם באמת היו מאבדים את רוב הקהל אם אלי פיניש (וגם יובל סמו, האמת) לא היה שם.
התרעות פיקוד העורף