"ברור שאף אחד לא יחשוב על מיקי לוין שהיא לא משתמשת בנשיות שלה או במיניות שלה, או בכל דרך שיש לה".
"אני אגיד לך משהו, נגלה לך גם סוד. היא מאוד נחמדה. כשהיא באה אחד על אחד, היא מאוד מאוד נחמדה. אולי תהיו בשוק, אבל שרה נתניהו זה לא הדמון שאתם עושים ממנה".
"אני נגד רצח אופי, ואני נגד דמוניזציה, ואני נגד לעשות ממישהו אחד קדוש או לעשות אותו נבל. שרה נתניהו היא לא נבל".
"אני מארח בפודקאסט שלי הרבה אנשים שנפגעו מאריה דרעי. בני אלבז, ישראל בונדק, אסתי שושן ועוד ועוד אנשים שבאים ומספרים איך אריה דרעי עשה להם נזק, איך הם שכבו על הגדר בשבילו ומכר אותם. אז מה לעשות שאני מביא דבר בשם אומרו?".
"בסוף, מה שמשותף לי ולך, אנחנו עכשיו כאילו מתעמתים ומתווכחים, אבל אני שירתי בצבא, את שירתת בצבא, הילדים שלך בצבא, הילדים שלי יהיו בצבא בעזרת השם. הצבא מאחד את כל אזרחי מדינת ישראל. העובדה שאחרי שבעה באוקטובר יש פה ציבור שאומר 'נמות ולא נתגייס', זה קורע את מה שמאחד את קפלן ובלפור ביחד".
"אין דף מסרים. לא אומרים לך היום מדברים א', ב', ג', ד'. אתה בא ומוציא מה שאתה חושב ומה שאתה מרגיש. אני בכלל נחשב, איך ינון קורא לי? הימין הערכי, השמאלני שלנו. למה? כי אני לא בדף מסרים שאולי אחרים מדברים את אותן מנטרות. אני לא".
"אני כן יודע לשאול את השאלות הקשות את כולם, ואני לא חייל של אף אחד. אני אומר את הדעות שלי".
"הבחירות האלה, בעיקר בימין אני מרגיש, ההצבעה היא מאוד פריכה. כלומר, התנודה בין המפלגות. אני חשבתי לשים וינטר. גם אמרתי את זה בפטריוטים. אני רוצה את עופר וינטר. אני אוהב את נתן אשל, את יוסף חדד. עופר וינטר בן אדם ראוי בעיניי, אני רוצה שיהיו בממשלה, אבל אני מרגיש שהם לא עוברים את אחוז החסימה".
"ואז האלטרנטיבה שלי זו להצביע ליכוד, או שאני מאוד אוהב את משה פייגלין. אני חושב שבצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק עשו מהפכה ביהודה ושומרון. אז אני מתלבט אם אתן למשה פייגלין כדי לחזק אותו, כדי שיהיה כמה שיותר כוח בכנסת, לבין הליכוד. אני מרגיש שאני אדע את התשובה ביום האחרון".
"ויום אחד ראיתי אותו במקרה ב-103FM, ויצא ממני, סיפרתי לו את הכול. ינון לא עזב אותי. לא עזב אותי עד שלא עמדתי על הרגליים. אפשר להקטין את זה, אני לא שוכח את זה".
"ודבר שני, אני יושב בפאנל של מגיש הטלוויזיה הטוב בישראל. הוא יודע לעשות שואו. הוא מדהים, הוא מגיש מצוין, הוא בן אדם מדהים, הוא בן אדם ערכי".
"אני יכול להגיד לך משהו. ראיתי אותו אחרי מה שהיה ברדיו עם השמות, והוא לוקח את זה מאוד קשה ומאוד כאב לו".
"ינון מגל, למה שהוא התכוון, זה עילוי. אדם שהוא באמת עילוי, ולומד תורה ונמצא בישיבה ומקדש השם, וואלה, אני חושב שצריכה להיות סיירת כזאת וסיירת כזאת".
"אני חושב שהבעיה היא שהמון בציבור החרדי הם לא סיירת מטכ"ל, הם לא העילויים, הם לא אלה שנמצאים כל היום באוהלה של תורה. ויש סיירות של לוחמים משובחים, וגם צריכים הרבה יותר להיות שם".
"עצם המחשבה שפוליטיקאי אומר לסגור את ערוץ התקשורת השני הכי מצליח ופופולרי בישראל, זו מחשבה מסוכנת לדמוקרטיה ולחירות של כל אחד. כי היום זה ערוץ 14, ומחר יכולים לסגור את ערוץ 12 או את מעריב".
"באותו רגע, אני עדיין בסוף עוד אדם שמסתכל על עצמו. כרגע האירוע שלי עם יוכבד ליפשיץ זה אירוע אישי. זה אירוע אישי, מה לעשות?".
"אני קיבלתי את החטופה הראשונה שלושה שבועות אחרי שפרצה המלחמה. הייתי לבד בבית החולים. לא היה אף נציג, לא של הצבא, לא של כלום. אני פניתי לדובר צה"ל".
"ברגע שאני הבנתי שהיא רוצה לדבר, במצבים כאלה אתה פשוט עושה את זה מסודר. יכולתי להגיד לה, תדברי ברחוב ויצמן. אבל היא אישה מבוגרת, שורדת שבי, היא חזרה, רוצה לדבר, לומר את אשר על ליבה. אני אייצר לה את כל התנאים הטובים כדי לדבר".
"אני לא ידעתי מה היא תגיד. הבנתי מה היא תגיד לפי השיחה שהייתה בטיפול עם נציג המשפחה. הבנתי שהולך להיות פיגוע הסברתי".
"אין לי בעיה עם מה שהיא אמרה. במבחן התוצאה החיים שלי התרסקו מאותם דברים. זה שאני הרמתי את עצמי, זה לא אומר שלא. זו טראומה שלי בחיים, זה פצע שלי בחיים".
"אמרתי לעורכת לפני התוכנית, תדעי שאם אני בא, אני בא להיות אחד השורדים האייקוניים בכל הזמנים. אני לא בא לבזבז את הזמן שלי. היא אמרה לי, למה הכוונה? אמרתי, אני בא להיות אני. מה אני ומה היה על המסך, תראו בעצמכם ותשפטו".
"פתאום להגיע להישרדות, היה מאוד מעניין אותי לדעת איך אני אשרוד. הייתי אסטרטג. בתור דובר איכילוב ניהלתי משברים ברמה לאומית, אירועים לאומיים והכול. רציתי לראות איך אני בתור שורד, איך האסטרטגיה שלי תבוא בפועל כשאני צריך לשחק את המשחק של הדינמיקה הבין-אישית".
"אני דובר איכילוב בזמן הקורונה, עובד 24/7. אני מוצא את עצמי עושה אמבטיות לשני תינוקות עם הטלפון ביד ומטפל במגפה, ואף אחד לא יודע באיכילוב שהתגרשתי. לא אמרתי את זה לרוני גמזו אפילו".
"היום, כשאני מסתכל על זה בדיעבד, איך עשיתי את זה? איך התמודדתי עם זה? אבל עושים. הזמן עושה את זה".
"אני אמרתי רק מבחינה דתית, בחג שמחת תורה, בלי קשר לשבעה באוקטובר, שיש את הרוקדים לפסל הזה, זה היה בזה משהו שצרם. אבל לא התכוונתי לרגע. זה דבר שאני מתחרט עליו, כי אני לא הבנתי איך זה יכול להיתפס בקרב אנשים שהיו בנובה. אני חס וחלילה לא העברתי עליהם איזו אשמה או משהו".
התרעות פיקוד העורף