קושמרו עשה סדר באפשרויות, אבל אולפן שישי היה צריך לעשות גם משהו נוסף שלא עשה: לומר בבירור שהדה-לגיטימציה לשותפות פוליטית עם נציגי הציבור הערבי היא בזויה. אזרחי ישראל הערבים הם חלק מהמדינה. הקולות שלהם אינם שווים פחות, והנציגים שבחרו אינם צריכים לקבל מנתניהו תעודת הכשר כדי להשתתף במשחק הדמוקרטי.
גם איזנקוט היה מספיק אמיץ והציג מנהיגות כשאמר בלי להתנצל ובלי להשאיר את ההסבר לפרשנים שמסע הדה-לגיטימציה שנתניהו עושה לערבים הוא גזעני ומסוכן. מי שמבקש להנהיג את המדינה צריך להיות מסוגל להסביר מדוע שותפות עם מפלגות ערביות יכולה לשרת את כלל אזרחיה. מותר לבחון את עמדותיהן, להציב תנאים כמו לא לאפשר להן להיות חלק מהקבינט הביטחוני ולדרוש התחייבויות. כך בדיוק צריך לנהוג בכל שותפה פוליטית.
ובעיניי האישית, לשותפות כזאת יש גם משמעות מעבר לגבולות ישראל. מול האנטישמיות הגואה, השנאה לישראל והניסיונות להציג אותה כמדינה שמדירה את אזרחיה הערבים, ממשלה הנשענת על שותפות יהודית-ערבית יכולה להציג לעולם מציאות אחרת. היא לא תעלים אנטישמיות, אבל תהיה ביטוי מעשי לדמוקרטיה ולחיים משותפים, מסר חזק יותר מכל סרטון הסברה.
אולפן שישי היה צריך לתת יותר מקום ולגיטימציה לאפשרות הזאת, במקום להשאיר אותה לכודה במסגרת הפסילות של ליברמן. אין פירוש הדבר להעניק למפלגה כלשהי אמון עיוור. פירוש הדבר לבחון ברצינות שותפות עם מי שמוכנים להגיע להסכמות ולעמוד בהן.
איזנקוט צריך לבחון על מי אפשר לסמוך לפי המעשים וההסכמות. אולפן שישי צריך לאפשר לציבור לשמוע את הדיון הזה בלי לאמץ את גבולות הלגיטימיות שנתניהו שרטט עבור יריביו.
מסע הביזה והשחיתות להשבחת הנכסים של משפחת נתניהו
אלא שבהמשך המהדורה הגיעה הכתבה שהזכירה מדוע שאלת חילופי השלטון היא בהולה והכרחית, ויש לה גם מחיר לא רק ביטחוני, חברתי והסברתי, אלא כספי מאוד מוחשי: התחקיר על בלפור והמעונות של משפחת נתניהו הממומנים מכספי הציבור, שחיתות וביזה של קופת המדינה.
החשד החמור בתחקיר הוא שהעיכוב בבלפור משרת אינטרס אישי של משפחת נתניהו: כל עוד בלפור אינו כשיר, נמשך הצורך לממן פתרונות אחרים, והפתרונות האחרים הם ארבעה מעונות פרטיים של משפחת נתניהו: זה שבקיסריה, שניים בירושלים ועוד אחד במיקום סודי.
כדי להבין מדוע הסיפור הזה מקומם כל כך, צריך להתחיל מהסידור שנוצר: המעון הרשמי של ראש הממשלה בירושלים אינו ראוי למגורים כבר שנים, ובזמן שהשיפוץ מתמשך, המדינה מממנת עבודות מיגון ואבטחה במעונות פרטיים וחלופיים של ראש הממשלה.
כל עוד בלפור אינו מוכן, נותרת ההצדקה למימון חלופות. כאשר חלק מהעבודות נעשות בנכסים שבבעלות המשפחה, למטרת השבחה של נכסיהם הפרטיים. לבית הרשמי בבלפור עדיין אין תאריך כניסה, ובינתיים הכסף הציבורי ממשיך לזרום לבתים אחרים של משפחת נתניהו. בכיר לשעבר שטיפל במעונות טען בתחקיר כי היו עיכובים מכוונים שנועדו להצדיק עבודות בבית ברחוב עזה ובקיסריה.
על אילו בתים מדובר? בכתבה הוצגו ארבעה מוקדים: הבית הפרטי בקיסריה; הבית הפרטי ברחוב עזה בירושלים, שהותאם לשמש מעון חלופי; דירה נוספת של המשפחה ברחוב הפורצים בירושלים; ומתחם מגורים נוסף בבירה, שמיקומו חסוי מטעמי ביטחון. כולם נכנסו, בדרכים שונות, לחשבון שמשלם הציבור.
משמעות הדבר פשוטה: כספי מדינה מושקעים גם במבנים שאינם שייכים למדינה מטעמי השבחה פרטית למשפחת השליט. לפי התחקיר, במתחם שכתובתו חסויה משמשות ארבע דירות את המשפחה ואת מערך האבטחה. אלה אינן ארבע דירות פרטיות נוספות בבעלות נתניהו, אבל גם הפתרון הזה ממומן בידי המדינה.
חשוב לומר: הצורך לאבטח את ראש הממשלה אמיתי. אבל מצב חירום אינו פוטר את המדינה מהחובה לבדוק עלויות, ובעלות פרטית על בית אינה מעניקה לבעליו זכות בלתי מוגבלת לשפץ אותו בכספי ציבור.
כבר בדוח מבקר המדינה מ-2024 תואר כיצד העיכובים בבלפור הובילו להוצאות על התאמת מעונות פרטיים. המבקר גם מצא כי מוצרים שנרכשו עבור המטבח והחצר הפנימית בבלפור התיישנו או הושמדו בשל התמשכות התהליך. כלומר, הציבור שילם גם על ההמתנה וגם על החלופות שנדרשו בגללה במיליוני שקלים.
התחקיר הוסיף לכך טענות על התערבות המשפחה בדרישות לעבודות ועל הוצאות החורגות מהצורך המקצועי. לדוגמה, בפרשת פגיעת הכטב"ם בבית בקיסריה, הוצג אומדן של יותר מ-1.8 מיליון שקלים לתיקון חלון ממוגן. חלון ב-1.8 מיליון? שמעתם נכון, גם חלון מצופה כולו זהב לא עולה מחיר כזה. כך שברור שהכסף יועד לשיפוצים אחרים. ולצד זה הובאה הטענה על עבודות לחומה בבית בקיסריה שנעשו ללא האישור הנדרש וללא הסכמה של השב"כ.
כעת מסתבר ששרה נתניהו דורשת שעבודות האבטחה, המיגון והשיפוצים במעונות הפרטיים יימשכו גם אם נתניהו יסיים את תפקידו. אין הזיה גדולה מזו. השחיתות כבר לא מוסתרת, היא בפנים של כולנו, וזה עובר לסדר היום. האם זו הסיבה הנוספת שנתניהו נאחז בכיסאו כדי להסתיר עבירות?
כהונה ממושכת משאירה את השליטה באותה מערכת שמאשרת, מתקצבת ומסבירה את ההוצאות. החלפת שלטון עשויה להביא לשולחן אנשים חדשים שישאלו שאלות ישנות שעדיין לא נענו.
האם אנחנו בדרך לעוד משפט? לעוד כתב אישום חמור נגד נתניהו? הגיע הזמן שהיועמ"שית תתעורר ותבדוק האם עוכבו על ידי מי מטעמו של נתניהו עבודות במכוון, האם אושרו הוצאות שחורגות מהצורך המקצועי, והאם הציבור שילם על השבחה פרטית במסווה של הכרח. מה שבטוח, חייבים להוריד את נתניהו מהכיסא בכל מחיר, גם במחיר של הפרת הבטחות בחירות.
התרעות פיקוד העורף