סאליבן, שהיה אז כבר בן 47 , פניו מוארכים, שערו הכהה משוח לאחור, הזכיר את חבר בית הנבחרים הנמרץ ריצ'ארד ניקסון הרבה יותר מאשר את צמד הקומיקאים המצליחים דין מרטין וג'רי לואיס, שהתארחו אצלו באותו ערב בלתי נשכח.
גם בדיעבד, כשמביטים בסרטוני היוטיוב הרבים של התוכנית, לא ברור מדוע אדם עם כריזמה כל כך קלושה זכה להנחות תוכנית בידור (אפילו "הטיים מגזין" תהה, ב- 1967 , מהו בדיוק הכישרון של סאליבן). אבל לך תתווכח עם ההיסטוריה.
בשמונה בערב (החל מהעונה השנייה), ובמשך 23 שנה, בזמן מלחמת קוריאה, כשמקארתי צד קומוניסטים, אחרי שקנדי נרצח, ועוד קנדי נורה, ומרילין מונרו רק מתה, ומרטין לותר קינג נאם, וקסיוס קליי הפך למוחמד עלי, ומלחמת וייטנאם שיגרה הביתה אלפי גופות של אמריקאים צעירים מכוסים בדגל הפסים והכוכבים, סיפק סאליבן לאומה הדוויה כדורי הרגעה בדבש.
כל האמנים הגדולים באמת עמדו שם בתור, כי הם ידעו שכמה דקות אצלו, מול עשרות מיליוני צופים בפריים בטיים, יסדרו להם את הקריירה ואת חשבון הבנק לעוד זמן רב.
סאליבן לא בחל בדבר. מזמרים ונגנים, דרך רקדניות בלט ושחקנים, ועד קוסמים, מאחזי עיניים, מדברים מהבטן ו"החבובות" של ג'ים הנסון בשנותיה האחרונות של התוכנית. העיקר שימכור פרסומות יקרות ככל האפשר ויעשה גוד טיים למשפחות המצטופפות סביב המסך ורוצות לסיים את סוף השבוע הארוך ולחזור לחיים הקטנים שלהן עם קצת אנטרטיימנט לנשמה.
זו הייתה תוכנית מחבקת ומשפחתית, עד כדי כך שאפילו בתו של סאליבן נישאה למפיק שעמד מאחוריה. ובאמריקה כמו באמריקה, הקדיש סאליבן מקום נרחב למחזמרים כמו "גבירתי הנאווה", "סיפור הפרברים", "אוקלהומה" או "הלו דולי", אירח פיגורות כמו קול פורטר וכרמן מירנדה, ובה בעת התקשה להתמודד עם הנערים הללו שמרעישים בגיטרות חשמליות והולמים בתופים.
הוא רשם לא מעט תקריות, חלקן כמעט אלימות, עם כוכבי רוקנרול כמו בו דידל (סאליבן אמר לו, לטענתו, "אתה השחור הראשון שאי פעם דפק אותי"), או באדי הולי (סאליבן קיצר את הופעתו משני שירים לאחד, שיבש בכוונה את שם להקתו "הקריקטס" וכיבה לו את ההגברה לגיטרה), וניסה לצנזר לרולינג סטונז ולדורז משפטים המרמזים לסקס.
מספרים שגם עם אלביס זה לא תמיד הלך חלק. סאליבן השמרן היה מוטרד מתדמית הילד הרע של כוכב הרוקנרול (רגע לפני שיתגייס ויהפוך לילד הטוב). מצד שני, הוא ידע להגן על בוב דילן כשהרשת ניסתה לצנזר אותו.
סאליבן לא בילה את כל שנותיו באותו אולפן ניו יורקי אלא בחר להתאוורר מדי פעם מעבר לאוקיינוס. עם השנים, יצאה התוכנית, כמו הצבא של אותה אימפריה מודרנית, למסעות ברחבי העולם. ב- 1958 הגיע סאליבן עצמו לביקור בישראל הנרגשת בת ה- 10 , רק כדי ללקט את להקת כרמון, הצמד רן ונמה והנער יצחק פרלמן ,שהפליא לנגן בכינור וכבש את לבו של כל מי שצפה באותה תוכנית.
לא מעט כוכבים חייבים לו את הקריירה העשירה שלהם, וגם כמה בתים שקנו בדרך.שנות ה-60 אילצו את סאליבן המקשיש, בתחילת העשור השביעי לחייו, להתמודד עם הסאונד התוקפני, המוזר בעיניו, של הצעירים.
הוא עשה זאת, ייאמר לזכותו, בהצלחה מרובה, כשקלט את הביץ' בויז, את הסטונז ואתג'יימס בראון, ארת'ה פרנקלין, סמי דייוויס ג'וניור, הילד העיוור סטיבי וונדר, חמישיית ג'קסון וגם הסופרימס (לא פחות מ־ 20 פעם)בשנים שבהן כלל לא היה מובן מאליו שאמנים אפרו־אמריקאים ייכנסו לסלונים של משפחות לבנות ביום ראשון בערב, כמה שעות אחרי הביקור השבועי בכנסייה.
הביטלס, אגב, הופיעו שלוש פעמים ברציפות אחרי משא ומתן מבריק שניהל מנהלם בראיין אפשטיין. את התוכנית הראשונה בכיכובם, הנצפית ביותר בתולדות הטלוויזיה עד אותו זמן, ראו לא פחות מ-73 מיליון אמריקאים.
אחרי 17 שנים בשחור-לבן סולידי, שודרה התוכנית, החל בספטמבר 65 ', בצבעים טבעיים. שנתיים לאחר מכן זכה סאליבן לכך שאולפן 50 של CBS ייקרא על שמו, "תיאטרון אד סאליבן" (אחר כך יצולם שם הלייט שואו של דייוויד לטרמן).
אבל זמנו של המתאגרף האירי בדימוס משכונת הארלם, זה שלגביו נטען שהוא מפחיד ילדים, פוסע באולפן בהליכה מתוך שינה ומחייך כאילו לימון חמוץ תחוב בתוך פיו, הלך ואזל. ב- 6 ביוני 1971 שודרה תוכנית מספר 1,068, השואו האחרון בהחלט של "המופע של אד סאליבן".
המנחה האלמותי, שנהג להתקשר אחרי כל תוכנית לרעייתו סילביה כדי לקבל את חוות דעתה, היה באותה עת בן 70. שנותיו הגדולות מאחוריו, גם הקהל שלו התבגר, והוא עצמו הלך והתרחק בגילו מההרכבים ומהאמנים שהופיעו לצדו. הוא זעם וחש פגוע עקב ביטול התוכנית, סירב להיפרד מצופיו כיאות, וכמו שקורה לא פעם אצל אמן שמאבד באחת את עולמו, או שנאלץ לנטוש את מפעל חייו, עוד תגיע המחלה ההיא לקנן בגופו.
בספטמבר 74 ' גילה שלקה בסרטן הוושט, וזה הכריע אותו תוך שבועות אחדים. ב-13 באוקטובר הוא נפטר. 3,000 איש הלכו אחרי ארונו ביום גשום בניו יורק. כן, גם השמיים בכו על אד סאליבן, האיש שגרם לנו לשמוח.
התרעות פיקוד העורף