"ישראל, למרות היותה מדינה קטנה, מסוגלת מבחינת הכישרונות הבלתי רגילים שבה להיות מעצמה של מחזות זמר – אם ניצור מחזות זמר משלנו ולא נתבסס על חיקויים למה שנעשה בחוץ לארץ", כך טוען הבמאי אורי פסטר, שבעוד שבועיים ישיק את "חג המחזמר בת ים", שהוא יזם ומשמש כמנהלו האמנותי.
"ממש לא, למרות שבארץ כל שחקן חושב שהוא מסוגל לכך, וכל מחזאי שלא כל כך פופולרי ואין לו מה לעשות, מנסה לעבור לבימוי. לרוב הבמאים בתיאטרון הישראלי אין הכשרה לכך. אני למדתי באוניברסיטת תל אביב בימוי אצל עדנה שביט ויוסי יזרעאלי והדובדבן בהכשרה שלי כבמאי היה ב'דרמה סנטר', בלונדון".
"כשראו מה עשיתי שם, קיבלתי בגילי הצעיר דאז הצעה לביים את 'חלום ליל קיץ' בשפילד. 'מה שפילד?', שאלתי את עצמי אז. החברים שלי מהצבא יבואו לראות את זה? לא. ההורים שלי יביאו את החברים שלהם להצגה שם? גם לא. אז חזרתי ארצה, לפסטיבל עכו, ואמרו עלי שאני מטומטם שלא ניצלתי את ההזדמנות באנגליה. כזה אני, אדם מאוד אמוציונלי, חושב מהבטן ולא פועל באופן מחושב כמו אחרים".
"בוודאי כוונתך להדר גלרון, שמביימת את 'חלום קוסטה ריקה' של אדיבה גפן ועידו אופק. הדר היא לא רק כותבת מאוד מוכשרת, אלא מביימת בבית צבי ובסטודיו יורם לוינשטיין, כולל דברים מוזיקליים. אפילו את המופע של יהורם גאון היא ביימה. חשבתי שמגיע לה צ'אנס לביים מחזמר של ממש".
פסטר המשיך לשתף פעולה עם עומר באופרת הרוק "מלך היהודים" על הרצל, שהועלתה גם כן בהבימה, "כשאת פזמוני ההצגה, למוזיקה של רמי קלינשטיין, כתב מי שהיה שר האוצר עד לפני מספר ימים, יאיר לפיד".
"בחיים לא. עם כל ההערכה שיש לי אליו, אני מאמין שהוא יכול היה להצליח יותר לו היה בוחר בתפקיד מתאים למידותיו".
"תמיד ידעתי את המקום שלי! לא אשכח איך שכאשר ביימתי ב-90' את החידוש של 'קזבלן', רעדתי ביום הראשון של החזרות מרוב התרגשות. 'הייתם האלילים שלי', אמרתי לכוכבי ההצגה יהורם גאון, אריה אליאס ואיתם יוסי ידין, אריק לביא ורחל אטס, שכבר אינם איתנו. הודיתי להם שהסכימו לעבוד עם במאי צעיר כפי שהייתי אז, אבל אמרתי שמאותו רגע עליהם לציית לכל הוראה שלי..."
"זאת הייתה טעות מאוד גדולה מצדי ללכת על זה. בחרו בי בגלל הפרסום שהיה לי מ'חי בלה-לה לנד', אבל לא נתנו לי את השחקנים שרציתי ומה שיצא היה בהתאם".
שנים רבות פיתח פסטר קריירה מאחורי הקלעים, כשלדמותו נחשף הקהל לראשונה ב"חי בלה לנד". "מרוב שלא הייתי רגיל להיות מול המצלמות, בהתחלה לא הרגשתי שם נוח", הוא מודה. "כשהזמינו אותי בעבר ל'מעגל' של דן שילון, נעתקו לי שם המילים מהפה. מאז התרגלתי ואני מרגיש מולן כמו דג במים".
"מה אתה יודע. חנוך רוזן כיכב אצלי ב'פיטר פן' ואחרי כמה שנים ביים פתאום את 'ספר הג'ונגל'".
"אני לא יודע אם הוא טוב. חנוך במאי של פסטיגלים, לא במאי של תיאטרון. אגב, אני התחלתי בפסטיגל במסורת של פסטיבל הבנוי על נושא מסוים ואני לא אחראי למה שקרה אחריי... כאחד שמשתעמם נורא מהר, הלכתי הלאה, לאתגרים הבאים. זה שחנוך רוזן מביים כל שנה את הפסטיגל, זה אומר הרבה על כל העניין. אירוע כזה צריך להתרענן מתישהו, לא?"
"אם בעבר לא רציתי להיות מנהל אמנותי של תיאטרון, זה מה שאני רוצה כיום".
"זה דבר מאוד חמור ואני לא מתבייש להגיד את זה, וכשכבר מתפנה עמדת ניהול, כמו בפסטיבל ישראל, עם הליכתו של משה קפטן, בכלל לא הקימו ועדת איתור כדי למצוא לו מחליף. בלי ועדה כזו, איזו הזדמנות יכולה להיות לי בתיאטרונים הרפרטואריים, שם במאים יושבים שנים בתפקיד המנהל האמנותי ושולטים ברפרטואר? איפה משרד התרבות?"
התרעות פיקוד העורף