בפינאלה חגיגי של האח הגדול, הוכרזה שי מיקה יפרח, כזוכה של העונה השביעית. בימים האחרונים מי שהוביל בסקרים היה ברק. ואז קרה המהפך. אתמול בבוקר פרסם שי חי פוסט שבו הוא פונה לאוהדים שלו ומבקש מהם שיצביעו לשי מיקה, כי הוא אף פעם לא ישכח את החולצה שהיא הכינה לבתו הקטנה לכבוד יום הולדתה.

שי מיקה זכתה, ולמעשה זה הניצחון של שי חי. עוד לא הייתה עונה שבה דייר מודח מהבית שלושה שבועות לפני הגמר וממשיך למשוך בחוטים גם מרחוק ולהשפיע אפילו על הגמר. מבחינת שי חי ואוהדיו, נעשה פה צדק פואטי, כי עומרי וברק לא הסתירו לרגע את שנאתם היוקדת כלפיו, גם אחרי שעזב את הבית ואפילו לקראת הגמר.

בסופו של יום, נעשה פה גם צדק פואטי לילדה מקצרין שכל כך רצתה להעניק בית לאמה ואחותה ושלא מזמן חוותה את מות אביה ובשבילו ניצחה בגמר. שי מיקה זכתה בגמר בזכות ההצבעות מצד אוהדי שי חי, אך גם בזכות היותה מענטש, בהשוואה לדיירים אחרים.

עונה עם טעם רע. רביעיית הגמר. צילום:" רונן אקרמן

ערב הגמר היה נוצץ ורועש, עם שטיח אדום, יציעים מאוכלסים בקהל מריע, מנחים ומשתתפים במיטב מחלצותיהם, ומסכים ענקיים עליהם מרצדות דמויות הפיינליסטים ברגעיהם היפים. אלא שמרוב כל ההמולה וההתרגשות, אף אחד לא שמע את אותו ילד קטן צועק מתוך ההמון: "המלך הוא עירום".

עונה שהשאירה טעם רע בפה

והוא היה עירום במשך עונה שלמה, כשמישהו בקונטרול נרדם בשמירה ונתן לבלגן בתוך הבית לחגוג. התוצאה: חמישה דיירים החליטו לא לכבד את האח ולא להגיע לגמר, ביניהם כרסנטי, שי חי, תניה, גילי כהן ואור סיונוב, וזה בעצם אומר הכול, ואין יותר מה להוסיף שלא נאמר, נטחן, פורשן ומיצה את עצמו.

אחד מהחמישה שנעדרו אמש מטקס הסיום היה כרסנטי שחש ברע בדרכו לנווה אילן והובהל לבית החולים. אני לא דוקטור, אבל אחרי קבלת הפנים ה"חמה" שבה התקבל בפעם האחרונה שהגיע לביקור בבית האח, קשה להגיע לשם שוב, שמח ועם הרבה בריאות שופעת.

הייתי מצפה שהמנחים, לפחות מתוך כבוד מינימלי לאחד המשתתפים של העונה, יזכיר ולו במילה את מצבו של כרסנטי ויאחל לו רפואה שלמה. אולי הם חששו שהגברים האמיצים שבעטו בתיק, יאיימו שזה לא מקובל עליהם שמזכירים את מפזר המלח, בערב ששייך רק להם.

למרות הקונפטי, הנצנצים, הבמה המוארת בחגיגיות והשיר שאותו ביצעו הפיינליסטים כשהם מרחפים בסלואו מושן טוב יותר מניל ארמסטרונג על הירח, האח הגדול 7 תיזכר כעונה שהייתה בה הרבה שנאה, רוע, רגשות נקם וקנאה, ושהשאירה טעם רע בפה.

אמנם ארז טל ניסה בכוח ליצור מציאות כאילו הבית הפך להיות פסטיבל וודסטוק אחרי ששי חי עזב, ומי שנשאר הם ילדי הפרחים, אבל מתחת לפני השטח בעבעה הקנאה. ביומיים האחרונים לגמר, כשהגברים בחבורה נכחו לדעת מהצעקות שהגיעו מבחוץ, שאולי שי מיקה, עלולה לגנוב להם את הדירה מתחת לאף, הם עקצו אותה ואפילו עלבו בה.

בניסיון נוסף ליצור אשליה של שלום עולמי ו –אול יו ניד איז לאב, בעיקר אחרי ש 5 דיירים קלקלו להפקה את ההצגה והצביעו ברגליים, פנה ארז לברק ושי מיקה וביקש שכל אחד מהם ינמק למה השני ראוי לנצח. למרות שהייתה השתדלות מצידם, הם קצת התבלבלו במילים. כאילו: מה אתה בא עלינו עכשיו עם היציאה הזאת, כשמעניין לנו את השפיץ של הציפורן שהשני ינצח. תארו לכם שהיו אומרים לטראמפ שיגיד למה אשתו של טד קרוז ראויה להיות הגברת הראשונה של אמריקה.

שאפו לאח שבכישרון רב ערך את כל הקליפים של הגמר על מנת להמחיש עד כמה היה בבית מצחיק וסבבי בבי במשך העונה. אבל את הרגעים הכי משעשעים של הערב סיפק דודו שלא ידע נפשו מרוב אושר ופליאה למראה הקהל האוהד, בעוד קורין מנסה להושיב אותו בכוח כמו ילד סורר בגן. "שב דודו, שב". דודו: "אימא, ניצחתי (אימא בליבה: בטח מאמי, חכה חכה מה אני אעשה לך בבית).

רגע אחר מצחיק מהול באימה היה כאשר ברק פנה לכל הקהל העצום הזה ודרש שישתקו במבט מאיים. "ביקשתי שתהיו בשקט כשאני מדבר". אל קאפונה לא יכול היה לעשות זאת טוב יותר. והקהל השתתק, מההלם. אני לא יודעת מה אתכם, אבל אצלי הוא עבר את מבחני הכניסה ל"בית צבי".

אז נסיים בתודה אחת, לכם הקוראים, שקראתם, הגבתם ועקבתם אחרי הטורים שלי

הפרחים לשי חי: שי מיקה זכתה בעונה עם הרבה שנאה, שהשאירה טעם רע

ערב הגמר היה נוצץ ורועש, אלא שמרוב כל ההמולה וההתרגשות, אף אחד לא שמע את אותו ילד קטן צועק מתוך ההמון: "המלך הוא עירום", על עונה שתיזכר ככזו עם הרבה רוע וקנאה