השנאה על היבטיה השונים ניצבת במרכז המשדר "עיין ערך שנאה" – מסע בעקבות שורשי השנאה בישראל, שישודר הערב - בהנחיית העיתונאית אפרת שפירא־רוזנברג והסופר ישי שריד.
"השנאה אינה זרה לי", אומר שריד. "כילד קטן, זכורים לי הטלפונים נוטפי הקללות והאיומים על אבא שלי (יוסי שריד ז"ל) ועל המשפחה בנוסח: 'נשרוף את המשפחה שלך', 'נהרוג אותך'. אולי זה יישמע נורא, אבל זה היה חלק מהחיים שלי", אומר ישי.
שריד הבן דווקא מתחשבן במשדר עם אשר מדינה, מזכיר סיעת ש"ס, על ההסתה הפרועה נגד אביו שהוביל הרב עובדיה יוסף בדרשותיו. כמו בפורים 2000, כשעודד את מאמיניו להוסיף ל"ארור המן" את "ארור יוסי שריד" והצהיר שיש לתלות אותו עם בניו, כפי שתלו את המן ואת עשרת בניו.
"מדינה ואחרים אומרים לי שזה היה חלק מסגנונו הצבעוני של הרב עובדיה יוסף, סוג של אנקדוטות וסטנד־אפ", אומר שריד. "אני לא חושב כך. זה היה מוטו בדרשותיו של עובדיה יוסף. אומנם אבי ידע להחזיר לרב עובדיה, ועשה זאת בסטייל ובשכנוע פנימי כשאמר: 'אם הוא (עובדיה) גדול בתורה - אוי לתורה. אם הוא גדול הדור - אבוי לדור'".
בניגוד ליחסו של שריד לראשון לציון, עם הצל (יואב אליאסי), שעמוד הפייסבוק שלו נמצא במקום הראשון במדד הפצת שנאה ברשת, קרה לשריד דבר מעניין: "האיש ששמאלני שווה בעיניו לפסולת אנושית, שינה את הטון ברגע שנודע לו שאני בנו של יוסי שריד. במעמד הזה שמעתי מפיו לראשונה את הסיפור על ילדותו הקשה, על האב שישב בכלא, ואיך כשמשפחתו נקלעה למצוקה, הם פנו לאישי ציבור רבים בבקשת סיוע, אבל היחיד שנרתם לעזור להם היה יוסי שריד, על כל ההבדלים שהיו ביניהם. אני מודה, זה עשה לי משהו חם בלב".
רביב טל, מנהל חברת Vigo המנטרת תנועתיות (טראפיק) ברשת, קובע כי "כמות השנאה שמציפה את הרשתות בישראל, יוצאת דופן בעוצמתה ובכמותה בהשוואה לעולם. מאות אלפי ישראלים חיים יום ולילה בסחי השנאה. השאלה היא האם ומתי הם יוציאו אותה לפועל".
הרשת אינה הזירה היחידה לטיפוח השנאה, אבל לא תמיד היא מנצחת. למשל, מנחם בומבך, חרדי מבית"ר עילית שסופג איומים פיזיים, גידופים והתנכלויות מצד הציבור החרדי, בשל רצונו ומעשיו להביא השכלה לחרדים. "עד גיל 20 הוא דיבר רק יידיש, וחי בסגירות מהעולם החיצוני שנחשב טמא ופסול, עד שהבין את הנחיצות בקיומו של שיח עם הצד השני והפצת חזונו הסובלני. יצאנו ממנו אופטימיים", אומר שריד.
לעומתו, שלומי חתוכה, המשורר והפעיל החברתי בנושא חטיפת ילדי תימן, אינו בשל לשיתוף פעולה עם אשכנזים, ודחה את בקשתו של שריד להשתתף במסיבות/ חפלות של חברי "ערס פואטיקה" בטענה ש"הם אינם מזמינים אנשים כמותו", כלומר אשכנזים.
"שלומי מדבר מתוך כאב ובתקיפות, מציב גדרות גבוהות המונעות שיח או פעילות משותפת, כדי לתקן את העוולות שבעטיין נוצר קרע כה עמוק", אומר שריד. "המזרחים אינם השכבה המקופחת ביותר בישראל. חלק מהטייקונים הם ממוצא מזרחי (יצחק תשובה, חיים סבן, קובי מימון, צדיק בינו). יש מקופחים מהם: אתיופים, נשים ממגזרים שונים וערבים".
ואם כבר מזכירים את הערבים, שהשנאה הגועשת בינם לבין היהודים אינה חלק מאירועי תשעה באב העוסקים בשנאת אחים, קיומו של הראיון עם שריד על רקע אירועי הר הבית אינו מאפשר הצבת "מגנומטר" שיחסום את מה שיש לשריד - שהוא גם מחברו של "השלישי" (בהוצאת עם עובד), ספר עתידני על בית המקדש השלישי וחורבן ממלכת יהודה – לומר על המצב.
"מובן מאליו להגיד שכולנו משחקים באש. על הר הבית נמצאים הסמלים הכי דליקים ליהודים ולמוסלמים. בספר שלי פתרתי, כביכול, את בעיית הר הבית. עלילתו מתקיימת 25 שנה אחרי הורדת המסגדים, ובמקומם נבנה בית המקדש השלישי שהופך למרכז החיים הלאומיים והקרבת הקורבנות", הוא אומר.
התרעות פיקוד העורף