התכנית עצמה הייתה זוהרת, מנקרת עיניים, עמוסת תפאורה סופר מפוארת, עם ים של רעש וצלצולים וכל הדאווין שמלווה תכניות ריאליטי מוזיקליות. כשנגמרה התכנית הראשונה, נחרט בזיכרוני רק דבר אחד: הביצוע המרגש של יובל לב נבון לשיר הקלאסי של הביטלס Still My Guitar Gently Weeps.
כל השאר היה קצף על פני המים ששקע במצולות מיד בסוף התכנית. במיוחד הדאווין של מרינה, שעברה תהליכי טרפנטיניזציה מסיביים, מאז התגלתה ב"כוכב נולד-2" אי שם בתחילת העשור הקודם, אך בסוף העשור הזה סיגלה לעצמה מניירות של מגה-סטארית שיודעת להגיד "קראנצ'י" ו"חוצה את הז'אנר" בלי למצמץ. לדקלה, מוקי וגילי כהנא אין לי טענות. אם אביב גפן, פורטיס, יובל בנאי, שלומי ברכה, מוש בן-ארי ושלומי שבת יכולים, אין שום סיבה שגם הם לא יעשו לביתם.
התרעות פיקוד העורף